על ספר שיריו של מיכאל רייך "ספני השדות" בלוויית שירים מתוכו

מליציות טובה עולה מתוך השירים של מיכאל רייך בספרו החדש "ספני השדות" (הוצאת "עמדה"). יש לו פלירט תמידי עם השפה ועושרה הלקסיקוגרפי. שיריו מתאפיינים בשורשיות ישראלית ילידית של מי שגדל ובגר כאן בארץ. מתוכם עולֶה סובייקט הכָּמֵהַּ לאהבה הומניסטית שבינו לבינה ובין אדם לחברו, כבוד למילה הכתובה והמושרת, אהבה לדמויות התנ"ך, ומגע בין אדם לטבע המעורר הרהורים קיומיים באשר למעשנו כאן בעולם הזה הגז והחולף בן רגע.

 

יומן פרדס הלִּימונים

 

פַּרְדֵס הַלִּימוֹנִים נָטוּעַ בְּתוֹדַעְתִּי יָמִים רַבִּים, בָּהֶם

מַמְתִּיק אֲנִי תּוֹכָם שֶׁל הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ

בִּשְׁלַל זִכְרוֹנוֹתַי וְרוֹאֶה בְּאוֹתָם פֵּרוֹת –

אֶגֶד שֶׁל שְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת תְּלוּיוֹת עַל עֵץ חַיִּים,

מָה אָהַבְתִּי לִפְסֹעַ שָׁם, בַּחֶלְקָה לְאָרְכָּהּ,

נוֹשֵׁם כְּמִיהַת אַנְקוֹר לְזוֹ הַמְּצַפָּה בֵּין עֲנָפָיו

אֲפִלּוּ בֵּין הַפֵּרוֹת לְבֵין עַצְמָם הִתְלַחְשְׁשׁוּ שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ,

הָיְתָה שִׁירַת רֵיחוֹת וְרִקּוּדֵי הָרוּחַ בַּצַּמֶּרֶת

פָּשׁוּט לָבוֹא, לְהַאֲזִין

 

אֶזְכֹּר קְטִיף פֵּרוֹת, זִמְרַת בָּנוֹת

שָׁם גִּלִּיתִי אֵיךְ עַכְבִישׁ הַזְּמַן תּוֹלֶה קוּרָיו

מִגֶּזַע לְגֶזַע

וּבִסְבַךְ הַקּוּרִים נִלְכָּדוֹת מִדֵּי פַּעַם נְעָרוֹת

וְאֵין מִי שֶׁיַּצִּילֵן מִתְּשׁוּקָתָן,

זוּלַת חֶרְדָתָן

מֵאַהֲבָה שֶׁל בֹּסֶר מְאַכְזֵב

 

כִּפְרִי פַּרְדֵס הַלִּימוֹנִים, הַשָּׁוִים בְּגָדְלָם וּבְיָפְיָם

דּוֹמִים הֵם חֲבֵרַי זֶה לָזֶה, אֲבָל אֲנִי

הֵן מְחַפֵּשׂ אֶת בֶּן דְּמוּתִי הַמְּיֻחָד

הַמְּסֻגָּל

לִרְאוֹת שִׁמְשׁוֹת אָבִיב בַּחֹרֶף וְלִצְחֹק מִטּוּב

הַגֶּשֶׁם הַמְּרַפְרֵף-נוֹגֵעַ בְּפָנַי כְּמוֹ הָיָה לַבְנִין הַכְּרוּב,

וּמְנַחֵם רַקָּפוֹת רְכוּנוֹת רֹאשׁ

בְּרוּחַ עֲדָנָיו

 

כאשר שיריו יורדים מן הספירה הכוללנית אל הספציפיקציה של הפרט ונוגעים בדמות חיה ונושמת, הם מקבלים משנה תוקף כמו בשיר היפה הבא:

 

תקציר חייו של מוֹמִי הזקֵן

 

כְּשֶׁמּוֹמִי הַזָּקֵן חוֹשֵׁב עַל בְּרִיחָה מִבֵּיתוֹ הַקָּשֶׁה

הוּא יוֹנֵק מִקְטַרְתּוֹ וּפוֹלֵט בְּעָשָׁן מִסְתַּלְסֵל

תֵּרוּצִים שֶׁל חֹסֶר בְּרֵרָה

הֲלֹא חֲפִיסַת סִיגַרְיוֹת אַחַת קְטַנָּה הִיא הִיא הַמְּצִיאוּת,

הַשִּׁעוּל הַצָּרוּד הוּא הַצְּמִיתוּת הַמַּצְמִיתָה

הַסִּימָן הַמֻּבְהָק לְהִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ בַּמָּקוֹם הַשָּׂנוּא עָלָיו,

אַט אַט חוֹדֶרֶת אֵלָיו הַהַכָּרָה

כִּי יִגָּמֵל מֵעִשּׁוּן רַק בְּיוֹם מוֹתוֹ –  –  –

קְשִׁישָׁא, זֶה עוֹד לֹא הַכֹּל

בְּשֶׁל הַוִּיסְקִי שֶׁלְּךָ הַבּוֹגְדָנִי, תַּמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בְּעִנּוּג כִּבְיָכוֹל

עַד שֶׁיַּפִּילְךָ הַנִּיקוֹטִין

 

בֶּן-אָדָם, הַשֵּׁכָר אֵינוֹ מֵיטִיב זְמַנִּים קָשִׁים, הוּא רַק מְטַשְׁטֵשׁ אוֹתָם

הוֹפֵךְ בָּהֶם וְהוֹפֵךְ וְנִפְלָט כְּבוּעַת אַשְׁלָיָה

כֵּן, הַזְּמַנִּים קָשִׁים הַיּוֹם

מָתַי לֹא?

 

מָה יַעֲשֶׂה גֶּבֶר עֲקַר מִלִּים, מוּדָע לְחֻלְשׁוֹת בֶּן אֱנוֹשׁ

כְּדֵי לְפַצּוֹת רוּחוֹ הַנְּכֵאָה,

אוּלַי יִמָּלֵט אֶל הַשָּׂדֶה, יִתְכַּרְבֵּל בֵּין רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם,

יִשַּׁק לֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים בַּסּוּפָה כְּאוֹתוֹ יֶלֶד לָבָן וְתִמְהוֹנִי

הַשּׁוֹתֶה מִשְּׁלוּלִיּוֹת מֵי שֶׁלֶג שֶׁהִפְשִׁירוּ בָּאָבִיב, אוֹ מוּטָב

יֵשֵׁב בְּשֶׁקֶט עַל סַפְסַל הָעֵץ הַיָּשָן שֶׁבָּנָה בַּמֵּאָה שֶׁעָבְרָה

יַחְשֹׁב בֶּעָתִיד עַל דְּבָרִים שֶׁהִפְסִיד בְּחַיָּיו,

יַאֲזִין לְשִׁקְשׁוּק קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת בְּמַסָּעָם אֶל הַזְּמַן הַשָּׁאוּל

יִזָּכֵר בִּנְסִיעוֹתָיו אֶל נַעֲרַת הַחוֹף שֶׁלּוֹ

שֶׁהֶעֱדִיפָה שִׁכּוֹר מוּעָד עַל פָּנָיו

וְגָזְרָה אֶת דִּינוֹ לִחְיוֹת עִם אָבִיו

עַד רִדְתּוֹ שֶׁל זֶה אֱלֵי בּוֹר, סוֹף פָּסוּק;

כִּמְעַט-בְּרִיחוֹת רַבּוֹת חָוָה מוֹמִי בִּשְׁנוֹת חַיָּיו

וּבֵין לְבֵין

 

כמו בקולז' הטקסטים הנודע של פטר הנדקֶה: "עולם הפנים של עולם החוץ של עולם הפנים" – רק נדמה כי ברור היכן אתה נגמר והיכן מתחיל העולם. ישנה הבטה החוצה מן החלון המובילה בסופו של דבר להתבוננות הפּוֹנָה פנימה ולבירור נפשי וידויי עמוק על מצבו של האדם המבקש תמיד שוב לצאת מעצמו ומד' אמותיו אל המרחבים הגדולים.

 

מקום בטוח

 

רָאִיתִי אֹשֶׁר דּוֹאֶה בִּקְצֵה חוּט גָּבוֹהַּ

נוֹגֵעַ בַּשְּׁחָקִים, צוֹהֵל

מִתְעוֹפֵף לוֹ שְׂמֹאלָה וְיָמִינָה בָּאֲוִיר וּבְעֵינֵי הַיְּלָדִים

הָאוֹחֲזִים בַּחוּט בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי,

'חִזְרוּ הַבַּיְתָה' – הִצַּעְתִּי, כִּי זֶה מִכְּבָר יָרַד הָעֶרֶב

וְהָעֲפִיפוֹן מִמַּעַל נִלְכַּד כָּלִיל בְּצִפָּרְנֵי הָעֲלָטָה

אֲנַחְנוּ בְּמָקוֹם בָּטוּחַ – הֱשִׁיבוּנִי

וּכְשֶׁחָשַׁבְתִּי "הַאֻמְנָם"

נָחַת עָלַי עָנָף קָטָן שֶׁבָּא מִשּׁוּמָקוֹם

שָׂרַט פָּנַי קַלּוֹת וְנָח לוֹ עַל כְּתֵפִי

לְסַמֵּן אֲרָעִיּוּת

אֲבָל אָשְׁרָם שֶׁל הַיְּלָדִים

הָיָה חָזָק הֵימֶנּוּ

 

המעוניינים בספר השירים "ספני השדות" יפנו למיכאל רייך ב"פייסבוק" או ב"דה מרקר קפה", והוא יספר לכם על תהליך הרכישה הפשוט למדי, כי אין להשיג את הספר בחנויות.