בננות - בלוגים / רן יגיל / אלכסנדר קוצ׳טקוב, הבלדה על הקרון אפוף העשן. מרוסית: רומן וטר, בלוויית הערה משלו
רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

אלכסנדר קוצ׳טקוב, הבלדה על הקרון אפוף העשן. מרוסית: רומן וטר, בלוויית הערה משלו

אלכסנדר קוצ׳טקוב

הבלדה על הקרון אפוף העשן

מרוסית: רומן וטר, בלוויית הערה משלו

-אֲהוּבָתִי, כְּאֵב מַפְחִיד הוּא,
עֵת הִתְאָרַגְנוּ בְּשָׁרָשֵׁינוּ, –
אֲהוּבָתִי, כְּאֵב מַפְחִיד הוּא
לְהִשְׁתַּסֵעַ בְּמַגְזֵר.
פִּצְעֵי הַלֵּב לֹא עוֹד יַגְלִידוּ,
הֵם יִשְׁתַּפְּכוּ בְּקִינוֹתֵינוּ,
פִּצְעֵי הַלֵּב לֹא עוֹד יַגְלִידוּ –
הֵם יִשְׁתַּפְּכוּ כִּשְׁרָף בּוֹעֵר.

-כָּל עוֹד אֶחְיֶה, אִתְּךָ נוֹתַרְתִּי –
בְּרִית דָּם וָנֶפֶשׁ לֹא יַתִּיכוּ –
כָּל עוֹד אֶחְיֶה, אִתְּךָ נוֹתַרְתִּי –
הָאַהַב עִם הַמָּוֶת דָּר.
תִּשָּׂא עִמְּךָ, בְּכָל שֶׁתַּרְתָּ,
תִּשָּׂא עִמְּךָ, שֶׁאֲהַבְתִּיךָ,
תִּשָּׂא עִמְּךָ, בְּכָל שֶׁתַּרְתָּ
מוֹלֶדֶת וּמָעוֹן יָקָר.

-לִמְצֹא מִסְתּוֹר לוּ אֲבַקֵּשׁ לִי
מִן הַחֶמְלָה, מִי יְרַפְאֵנִי,
לִמְצֹא מִסְתּוֹר לוּ אֲבַקֵּשׁ לִי
מִכְּפוֹר אַכְזָר, מֵעֲלָטָה?
בְּתֹם פְּרֵדָה שׁוּב נִפָּגֵשָׁה,
מַחְמַד לִבִּי, אַל תִּשְׁכָּחֵנִי,
-בְּתֹם פְּרֵדָה שׁוּב נִפָּגֵשָׁה,
נָשׁוּב יַחְדָּיו – אֲנִי, אַתָּה.
-וְאִם אֹבַד, אֶשְׁקַע בְּלִי זֵכֶר –
כְּקֶרֶן יוֹם קְצָרָה גּוֹוַעַת –
וְאִם אֹבַד, אֶשְׁקַע בְּלִי זֵכֶר,
שָׁם שָׁט כּוֹכָב בַּעֲרָפֶל?
-תְּפִלָּה אֶשָּׂא לְמַעֲנֶךָ,
אַף אִם שְׁבִילְךָ רָחוֹק מִגַּעַת,
תְּפִלָּה אֶשָּׂא לְמַעֲנֶךָ,
כִּי אָז תָּשׁוּב וְתִגָּאֵל.

עִשֵּׁן קָרוֹן מִזְדַּעְזַעַ,
וְהוּא הָפַךְ יָתוֹם, שְׁפַל רוּחַ,
עִשֵּׁן קָרוֹן מִזְדַּעֲזֵעַ,
הוּא נָם-חֲצִי, בָּכָה-חֲצִי,
כְּשֶׁהַקַּטָּר הַמִּשְׁתַּפֵּעַ
אָז הִתְעַקֵּל עִקּוּל פָּרוּעַ,
כְּשֶׁהַקַּטָּר הַמִּשְׁתַּפֵּעַ
עָקַר גַּלְגַּל מִן הַנָּתִיב.

עָצְמָה שֶׁתְּרוֹצֵץ רָקִיעַ
רָמְסָה כֻּלָּם בְּעֹמֶק שַׁחַת,
עָצְמָה שֶׁתְּרוֹצֵץ רָקִיעַ
הָדְפָה אָדָם מֵאֲדָמָה.
וְאֵין אֶחָד אֲשֶׁר הוֹשִׁיעָה
פְּגִישָׁה בְּמֶרְחַקִּים מֻבְטַחַת,
וְאֵין אֶחָד אֲשֶׁר הוֹשִׁיעָה
יָד מְזַּעֶקֶת וְהוֹמָה.

מַאֲהוּבִים אַל תִּפָּרֵדוּ!
מַאֲהוּבִים אַל תִּפָּרֵדוּ!
מַאֲהוּבִים אַל תִּפָּרֵדוּ!

מִזְגוּ דַּמְכֶם בְּדָם אֶחָד –
בִּרְכַּת שָׁלוֹם לָעַד הַגֵּדוּ!
בִּרְכַּת שָׁלוֹם לָעַד הַגֵּדוּ!
בִּרְכַּת שָׁלוֹם לָעַד הַגֵּדוּ!
כְּשֶׁתִּרְחֲקוּ לְרֶגַע קָט!

1932

על חייו של אלכסנדר קוצ׳טקוב (1955-1900) מעט ידוע. הוא למד בנעוריו בפטרבורג ובמוסקבה, שירת בצבא האדום במלחמת האזרחים והתגורר זמן מה בקווקז, שם עבד כספרן וכיועץ ספרותי. מאוחר יותר חזר למוסקבה.
קוצ׳טקוב זכור בעיקר בזכות תרגומי השירה הרבים, שעליהם שקד שנים ארוכות (תרגום שירה היה מפלט כמעט-יחיד עבור יוצרים שביקשו להתפרנס ביושר בשנות הדיקטטורה). את שיריו הוא כמעט ולא פרסם בחייו, ואף על פי שהוערך רבות בקרב ידידיו המשוררים וראה את הדרמות בחרוזים שלו עולות בהצלחה על במות התיאטרון, עד היום נותר חלק נכבד מיצירתו בכתב יד.
״הבלדה על הקרון אפוף העשן״ היא שירו המפורסם מכול, שנחשב בזמנו לאחת מיצירות המופת של הסאמיזדאט ושהפך לשיר פולחן מיד עם פרסומו הראשון בדפוס. הרקע לו הוא תאונת רכבת מחרידה שאירעה בקו מוסקבה-סוצ׳י, שבו אמור היה המשורר לנסוע. אולם הוא דחה את הנסיעה ברגע האחרון בשלושה ימים וכשחזר למוסקבה גילה שחבריו האמינו שנספה. בשנות מלחמת העולם השנייה הוא הובא בידי אחד מהם אל החזית ומיד זכה לתהילה נרחבת, עד שהיו שקבעו שמדובר בשיר עממי מימי הקרבות. הוא הילך מחזית אל חזית, הועתק ונשלח במכתבים אל העורף, לרוב ללא שם המחבר, והודפס לראשונה ב-1966, שלוש עשרה שנים לאחר מותו של קוצ׳טקוב.

מתוך עמדה 27, אופציה פואטית אוונגרד סובייטי, הוצאת "עמדה/כרמל".
החוברת כוללת תשעה משוררים ומשוררות שיצרו שירה אוונגרדית בשנות קיומה של ברית המועצות, כך ששירתם משלבת בין מסורת האוונגרד הרוסי שלפני המהפכה לריאליזם הסוציאליסטי.

 

99995018-27

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל