בננות - בלוגים / רן יגיל / סדר האידיאות שבנפשי וסדר הכוכבים שבחוץ. צדוק עלון על ספרה של טל איפרגן
רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

סדר האידיאות שבנפשי וסדר הכוכבים שבחוץ. צדוק עלון על ספרה של טל איפרגן

החג השני קרב ובא ולכבודו אני מפרסם עוד רשימה על ספר השירים הנושאי והיפה של טל איפרגן "הגדה – אם תרצו". המשורר, הסופר והפילוסוף צדוק עלון כתב את הדברים הללו שהקריא לאחרונה בערב לכבוד צאת הספר לאור. הנה:

עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת / שֶׁלְּצַד הַסֵּדֶר הַנּוֹכְחִי / יִהְיֶה בְּסֵדֶר / בְּתוֹכִי. // נִתָּן לְהַרְגִּישׁ / אֶת הַסֵּדֶר הַזֶּה / מִתְקָרֵב עַד אֵלַי / מִקָּצֶה. // בִּנְחִישׁוּת עוֹקֵף / אֶת מָה שֶׁמַּסְתִּיר / גְּבָעוֹת וּבְרוֹשִׁים וּמַסְבִּיר, / שֶׁלְּצַד הַסֵּדֶר הַנּוֹכְחִי / יִהְיֶה בְּסֵדֶר / בְּתוֹכִי. (בסדר)

בחיים שלנו יש הרבה דיכוטומיות; יש שניות וניגודים בהרבה תחומים: גוף ונפש / ארץ ושמיים/ אור וחושך / חולי ובריאות / פנים וחוץ / ועוד. כאן מדברת טל על דיכוטומיה בין פנים וחוץ – הדיכוטומיה בין הסדר הפנימי לבין הסדר החיצוני.

קנט אומר ששני דברים ממלאים את לִבּוֹ בפליאת אין קץ – סדר הכוכבים שמעליו וחוקי המוסר שבתוכו – "שני דברים ממלאים את לבי השתאות ויראת קודש [שימו לב – השתאות ויראת קודש]: חוק הכוכבים והשמיים מעליי, וצו המוסר בתוכי".

יש שני סדרים מקבילים – האחד הוא סדר ההוויה והשני הוא הסדר שבנפשי.
את הסדר החיצוני, זה המאפיין את הבריאה, את מסע הכוכבים והשמש, את המחזוריות של היום והלילה, את חזרתם המסודרת של הגלים אל החוף – את הסדר הזה אנו רואים ועדים לו. אך מהם חוקי המוסר שבתוכי? מהו הסדר הפנימי?

מהר מאוד מתחוור כי בבואי לגלות את חוקי המוסר שבתוכי עליי למצוא קודם את חוקי המוסר שלפיהם עליי להתייחס לעצמי. חוקי המוסר ביחס לזולתי מושתתים על חוקי המוסר של עצמי בייחס לעצמי. היחס שלי לעצמי הוא הרה גורל, ועליו לבטא מוסריות בדיוק כשם שיחסי עם זולתי עליו לבטא מוסר.

הסדר הפנימי שבתוכי הוא מהותי, ועל הסדר הזה עצמו מדברת טל – הסדר הזה אמור לשכון בתוכי, ביחסי אל עצמי; סדר זה הוא הבנת הייחודיות שלנו וקבלתה כְּמה שמבטא שלֵמות. זה הסדר שהצו שלו הוא להיעשות מה שאנו, ושעלינו יותר לאהוב בנו את המעלות שלנו (את הסדר) ופחות להיחלש ממגרעותינו – ממה שאינו סדר בתוכנו.

והנה טל צועדת קדימה ובשיר הצנוע הזה מביעה נקודה מהותית: יש קשר בין הסדר שבנפשי לבין סדר ההוויה. הסדר הפנימי חייב להתלכד ולעלות בקנה אחד עם הסדר החיצוני – סדר הבריאה. כשם שיש סדר ותבנית אצל הכוכבים צריך שיהיה סדר גם בתוכי; זה לא הגיוני ולא נכון שיהיה פער בין הסדר שבחוץ לבין הסדר שבתוכי.

המהלך העדין שטל עורכת בשיר גורם לנו להזדהות מוחלטת: הסדר שבחוץ; ההוד; הקדושה הטמונה בסדר שבחוץ – כל אלה בנחישות יחצו את המכשולים שנובעים כתוצאה מאי הסדר הפנימי שבנפשנו.

יש כאן פנייה דקה אל ההוד החיצוני שישפיע על הסדר הפנימי, והוא – הסדר החיצוני – עושה זאת כי יש בו נחישות יש בו יציבות יש בו ביטחון; הכמיהה לסדר הפנימי מסתייעת בהוד ובנחישות ובהתמדה של הסדר החיצוני.

השימוש של טל במילה "נחישות" (שהיא פרוזאית מעיקרה) סייע לה להעביר את התובנה שבבואנו לבחון את יחסינו עם עצמנו עלינו ללמוד ולהבין את ההוד, את הקדושה, את הנשגבות המצויה בסדר החיצוני, ואת הנחישות של הסדר הזה להתמיד ולהמשיך כך לנצח נצחים; עלינו לשאוב עוצמה מן הסדר שבחוץ ולהתמיד בישותנו אנו.

והדבר אפשרי לא בכדי, שכן למרות שמדובר בשני סדרים – זה שבחוץ וזה שבפנים, למעשה מדובר בסדר אחד; מה שמאפיין את הסדר החיצוני (הנחישות להתמיד; העוצמה; ההוד) הוא גם מה שמאפיין את הסדר הפנימי.

פסח הוא חג חירות – והנה טל כאן בשיר קטן וצנוע מציעה לנו להבין מהי התגלמות החירות: להחליט בצורה מודעת ששני הסדרים הללו – הסדר שבחוץ והסדר שבפנים – ייפגשו ויחיו בהרמוניה אחת, כי שניהם בעצם אחד הוא. בבסיס הדברים יש רק סדר אחד. חירות היא להחליט שהסדר שבתוכי ישאב השראה מן הסדר החיצוני ויהיה כמותו, כי להם מכנה משותף.

החירות היא ההתאמה בין הסדר שבחוץ לבין הסדר שבתוכי. או אם נרצה – ההרמוניה שבין פנים וחוץ שמתאפשרת, כי סדר אחד לדברים, ותמיד תמיד הסדר שבחוץ יסייע בנחישותו בהתמדתו בהודו בנשגבותו לכונן בנו את הסדר הפנימי על מנת שנתמיד בישותנו.

עכשיו כדי לשאוב כוח מן הסדר שבשיר הזה – נקרא אותו שוב:
עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת / שֶׁלְּצַד הַסֵּדֶר הַנּוֹכְחִי / יִהְיֶה בְּסֵדֶר / בְּתוֹכִי. // נִתָּן לְהַרְגִּישׁ / אֶת הַסֵּדֶר הַזֶּה / מִתְקָרֵב עַד אֵלַי / מִקָּצֶה. // בִּנְחִישׁוּת עוֹקֵף / אֶת מָה שֶׁמַּסְתִּיר / גְּבָעוֹת וּבְרוֹשִׁים וּמַסְבִּיר, / שֶׁלְּצַד הַסֵּדֶר הַנּוֹכְחִי / יִהְיֶה בְּסֵדֶר / בְּתוֹכִי.

איורי הכריכה: איציק מדר / הגהה: ציפי הראל / הוצאת "עמדה", 2017

 

icl_17-0840f

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל