בננות - בלוגים / / מורת החולות, אנדריי פלאטונוב ביקוד
רן יגיל

מורת החולות, אנדריי פלאטונוב ביקוד

מורת החולות, סיפור והערה

סיפור משל פלאטונוב בתרגום רומן וטר ובלוויית הערה של רן יגיל

אנדריי פלאטונוב

 

​I

מריה נארישקינה בת העשרים נולדה בעיירה נידחת וזרועת חולות בפלך אסטרחן. הייתה זו ברייה צעירה וחסונה, דומה במשהו לנער, חזקת שרירים ומוצקת רגליים.

בכל החסדים הללו זכתה מריה ניקיפורובנה לא בזכות הוריה לבד, אלא גם בזכות כך שהמלחמה והמהפכה כמעט ולא נגעו בה. רגלו של חייל אדום או לבן לא דרכה במכורתה הנידחת והשוממת ותודעתה פרחה בעת בה נתחשל הסוציאליזם.

אביה המורה הסתיר מבתו את פשר המאורעות, ריחם על עלומיה, חשש לצרוב את לִבּה העדין והצעיר עד אין מזור.

מריה ראתה את ערבות החול של ארץ הים הכספי המתרגשות במשק הרוח הקל שבקלילים, את אורחות הגמלים הפוסעות אל פרס, את הסוחרים השחומים שקולם ניחר מן האפר ומן החול, וגימאה בשקיקה טרופה את ספר הגיאוגרפיה של אביה בביתה. המדבר היה מולדתה והגיאוגרפיה – שירתה.

בת שש עשרה שנים הייתה כאשר לקח אותה אביה אל אסטרחן להכשירה למורה במכללה בה יצא שמו לפניו. ומריה ניקיפורובנה הייתה לתלמידת הקורסים.

ארבע שנים חלפו – התקופה הנסתרה מכול בחיי האדם, כאשר מתפקעות הניצות בחזה הצעיר ומלבלבת הנשיות ותודעתה, נולדים עקרונות החיים. מה משונה הוא שאיש אינו עוזר לאדם הצעיר לגבור על דאגותיו המייסרות; איש לא יתמוך בגזע הדקיק, הנחבט ברוח הספקות והרוטט ברעד הצמיחה. יבוא יום, ולא יהיו עוד העלומים מופקרים בלי הגנה.

חוותה מריה אהבה, כמובן, ותאוות התאבדות – המים המרים האלו משקים כל חלקת חיים צומחים.

אבל חלף הכול. וגם הלימודים תמו. הנערות כונסו באולם והמפקח על מדור החינוך העממי במחוז עלה לתאר באוזני הבריות הנלהבות את משמעותו הכבירה של פועלן העיקש העתידי. הנערות האזינו בחיוך והבינו רק צִלו של נאום. בשנים האלה רוחש האדם בקרבו ועולמו החיצוני מתעוות, מפני שעיניים בורקות מביטות בו.

מריה ניקיפורובנה נשלחה להורות באֵזור מרוחק – בכפר חושוטובו שבגבול הישימון המרכז אסיאתי.

 

לסיפור המלא באתר  לספרות "יקוד"

 

הסופר אנדריי פלאטונוב, 1938

הסופר אנדריי פלאטונוב, 1938

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל