מבט, יוסוף אידריס, סיפור והערה

מַבָּט

מאת יוסוף אידריס

עיבוד מערבית ספרותית למדוברת: חסן קונדוס

תרגום: עפרה ישועה-ליית

היה מוזר שילדה כמוה תַּפנה בקשה לאיש מבוגר כמוני שאינו מוכר לה. הבקשה הייתה פשוטה ותמימה, ליישר את המשא שהיה על ראשה. זה היה משא מסובך: על ראשה הייתה סינייה [1] עם תפוחי אדמה בתנור ומעליה סינייה גדולה ועליה פיתות. הסינייה הגדולה עמדה ליפול למרות שידיה הדקות אחזו בה בכוח. התבוננתי בהפתעה בילדה הקטנה המהססת, אך מיד מיהרתי להציל את מטענה. היה צורך בכמה ניסיונות. כאשר ייצבתי את הסינייה הגדולה החלה הקטנה לנטות, וכאשר הידקתי את השתים זו אל זו התחיל ראשה של הילדה להישמט תחתן. לבסוף הצלחתי, אבל  ליתר ביטחון ייעצתי לה שתחזור למאפייה, שהייתה בקרבת מקום, כדי להשאיר שם את הסינייה הגדולה, ולחזור לקחת אותה אחר כך. לא היה לי שום מושג מה עובר לה בראש, הנחתי שהיה לה ראש, אך הוא היה חבוי כולו מתחת למשא הגדול. היא השתהתה רק לרגע עד שהייתה בטוחה באחיזתה, מלמלה הסבר ארוך שממנו קלטו אוזניי רק את המילה "סיתי" (סבתא שלי), והלכה לדרכה.

לא הספקתי להניד עפעף והיא כבר החלה לחצות את הרחוב הרחב והפקוק ממכוניות. עתה הבחנתי בשמלתה הדהויה והרחבה מדי, חשבתי שהיא מתאימה להיות סמרטוט לניקוי התנור. משולי הבגד הציצו רגליה כשני מסמרים דקים. צפיתי בפליאה ובדאגה כיצד היא צועדת, מתבוננת מצד לצד, מתנודדת מעט, ושוב חוזרת לדרכה. בלעתי כל צעד וכל תנועה שעשתה, חושש מאסון שיכול להתרחש בכל רגע. אבל הילדה הצליחה לעבור לצִדו השני של הכביש העמוס בתבונה ההולמת גדולים ממנה. בצִדו השני של הרחוב המשיכה לצעוד, אבל ברגע שעמדה להיעלם כליל מעיניי הבחנתי שעצרה לפתע ולא נעה עוד. מכונית כמעט דרסה אותי למוות במרוצתי להציל אותה, אך כשהגעתי ראיתי שלא קרה לה דבר. עמידתה הייתה איתנה ופניה הכהים היו ממוקדים בכדור גומי. קבוצת ילדים, חלקם נראו בני גילה ואחרים גדולים מעט יותר, שיחקו בכדור וכולם צהלו, צעקו וצחקו. אחרי שהות קצרה הסתובבה לאט לאט והמשא הגדול שעל ראשה סבב איתה. עוד מבט ארוך אחד זרקה על הכדור ועל הילדים, ואז נבלעה בשכונה.

1. מגש מתכת המשמש גם לאפייה.

על יוסוף אידריס

עפרה ישועה־ליית

יוסוף אידריס (1927־1991) נחשב לאחד הבולטים בסופריה של מצרים, ונחשב לרב אמן של הסיפור הקצר. הוא למד רפואה ובתקופת המלך פארוק נאסר והושעה מהלימודים בגלל פעילותו הפוליטית נגד המשטר. במהפכת הקצינים של נאצר תמך, אך בשנות ה־50 החל לגלות חוסר נחת גם מהמשטר החדש. עם זאת, במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות לעיתון החשוב "אל אהראם".

על פי "ויקיפדיה" נחשב אידריס למי שהניח את התשתית לתיאטרון המצרי המודרני.

הוא היה סופר פורה מאוד והשאיר סיפורים קצרים, מחזות ורומנים, שרובם מתמקדים בחיי אנשים רגילים ועניים. מספר פעמים אף הוצע כמועמד לפרס נובל לספרות, ורבות מיצירותיו תורגמו לאנגלית.

בעברית קיימים כיום שני אוספים מסיפוריו: הראשון, "שיך עלי מאיים", בתרגומו של טוביה שמוש עם הקדמה מאת ששון סומך, הופיע בשנת 1970 בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". בשנת 1994 יצא הקובץ "המשחק וסיפורים אחרים" בתרגומו של משה חכם בהוצאת "י. גולן".

את הסיפור "מבט"  קראתי ביוזמתו ובהדרכתו של מורי היקר לערבית, חסן קונדוס. הקריאה המודרכת חשפה אותי ליופיו של הטקסט הקצרצר והמרגש הזה ואִפשרה לי להציע גִרסה לקוראי העברית.

הסופר המצרי יוסוף אידריס