ערן צלגוב, חמישה שירים חדשים

ערן צלגוב, חמישה שירים חדשים

 

 

ישו נופל מהעץ פעם ראשונה

 

א.

בְּגִיל 3 וָחֵצִי נָפַל מֵהָעֵץ,

כְּכָל הַנִּרְאֶה עֵץ תְּאֵנָה.

אִמּוֹ נִגְּשָׁה בִּדְאָגָה

וּבְעֵינֶיהָ הַדְּמָעוֹת כְּמוֹ יוֹדְעוֹת

וְנִשְׁמָרוֹת לְשָׁעָה יָפָה מִזּוֹ.

אַחַר כָּךְ תְּסַפֵּר לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ אֵיךְ

שָׁמְעָה תַּרְנְגוֹל קוֹרֵא

וְיֶלֶד קָטָן בּוֹכֶה, לָרוּחַ.

בִּמְיֻמָּנוּת שֶׁמְּגַלָּה אֶת צְעָדֶיהָ לָרִאשׁוֹנָה

הוּא מַצְבִּיעַ עַל הַפֶּצַע בַּבָּשָׂר.

אִמּוֹ מִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין

וְהִיא נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ בְּיָדֶיהָ וְרָצָה לְכִוּוּן אָבִיו

אֲבָל הַבַּיִת רֵיק.

 

ב.

אֶת פַּחַד-הַגְּבָהִים יְגַלֶּה רַק

מְאֻחָר – כָּךְ כְּשֶׁיְּנַסֶּה לְהַרְכִּיב

מְכוֹנָה שֶׁיּוֹדַעַת לָעוּף, וְכַמּוּבָן

מֵחָדָשׁ מֵרֹאשׁ מִגְדָּל הָעֵץ שֶׁלּוֹ,

כְּכָל הַנִּרְאֶה עֵץ תְּאֵנָה.

 

 

*

אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אֶת הָעַכְבִישִׁים

שֶׁטּוֹוִים קוּרִים בְּפִנּוֹת הַבַּיִת

בִּמְקוֹם זֶה שׁוֹמֵעַ

אֶת הַשְּׁכֵנִים מִזְדַּיְּנִים          אוֹתָךְ מַרְדִּימָה אֶת עַצְמֵךְ

בֶּטַח הַהִיא בַּת הַ-19          שֶׁשְׁשׁ אַל תִּתְעוֹרְרִי עֲדַיִן

כְּשֶׁהִיא עַל הַגַּב וְקוֹרֵאת שׁוּב וְשׁוּב

לֶאֱלֹהִים בְּשָׂפָה שֶׁאֵינֶנִּי מֵבִין

כָּל הָעוֹלָם בְּכַף יָדָהּ

הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת             קַרְקָעִית הַיָּם עֲבוּרָהּ

כְּשֶׁאֲנִי מֵסִיט תַּלְתַּל מִפָּנַיִךְ

הַיָּפוֹת בַּקָּצֶה הַזֶּה שֶׁל הַלַּיְלָה

 

 

הניסיון האנושי

הִבְטַחְתָּ שֶׁתָּבִיא שִׁיר וּבָאתָ
בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִתְיַשַּׁבְתִּי
עִם הַיְּלָדִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.
אַתָּה מַרְאֶה לִי מִסְפַּר מִלִּים:
פַּחַד, בְּדִידוּת, תְּשׁוּקָה, כְּאֵבִים
שֶׁל גֶּבֶר בְּגִילִי, בְּאוֹתוֹ מַצָּב
מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגְּבוּל,
בִּקְצֶה שְׂדֵה הָרְאִיָּה, מִשָּׁם.
אֲנִי מְנַסֶּה לְיַשֵּׁר אֶת הַמִּלִּים,
לִמְתֹּחַ אוֹתָן מֵעֵבֶר לַמִּתְחָם
הָאִישִׁי שֶׁל הָאִישׁ וּלְהַקְנוֹת
לָהֶן צוּרָה אוּנִיבֶרְסָלִית אֵיכְשֶׁהוּ
לְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת הָאָדָם,
מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּדַבֵּר אֵלַי, בְּכָל זֹאת.
זוֹ בִּכְלָל אִשָּׁה, אַתָּה אוֹמֵר,
מִלִּפְנֵי יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה,
בַּיַּבֶּשֶׁת הַהִיא, מֵעֵבֶר לַיָּם.
אֲנִי נִדְהָם, מֵרִים רֹאשׁ
מֵהַמִּלִּים וְרוֹאֶה אֵיךְ אַתָּה
רוֹעֵד וּבוֹכֶה. אֵין אַזְעָקָה,
פִּצוּצִים. יֵשׁ שֶׁקֶט. אוֹמְרִים
שֶׁהַכֹּל נִגְמָר. הָאַף שֶׁלְּךָ
מְדַמֵּם שׁוּב, אַתָּה אוֹמֵר,
וּמַצִּיעַ לִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשִּׁיר.

 

 

אחרי הירושימה

 

טִיַּלְנוּ הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ רָאִינוּ

אֶת פְּרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן, זוֹ הָאֲמִתִּית,

לֹא זוֹ שֶׁפּוֹרַחַת בַּשִּׁירָה. אַחַר כָּךְ,

עָצַרְנוּ עַל הָהָר כִּי אַתְּ

רָצִית לְחַרְבֵּן.

חָזַרְתְּ אֵלַי בַּהֲקָלָה מְחֻיֶכֶת וְאָז לְפֶתַע

מִבֵּין הַסְּלָעִים הִתְרוֹמְמָה פִּסַּת נְיָר טוּאָלֶט וָרֹד

וְנִתְקְעָה עַל עָנָף גָּבוֹהַּ:

צָחַקְנוּ בְּקוֹל,

עֲגוּרִים חָלְפוּ מֵעַל.

אוּלַי נוֹלַד שִׁיר.

 

 

שנה למלחמה האחרונה מצב זמני

נכה צה"ל בגן השעשועים

 

כָּפוּף כָּךְ

כְּמוֹ פֶּרַח רָמוּס

יוֹשֵׁב נְכֵה צה"ל בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים.

 

רֶסֶק תַּפּוּחֵי עֵץ בְּזָוִית הַפֶּה

מְרַצֵּד נִצְנוּץ חֲזָרָה

לְרִצּוּד מְנַצְנֵץ סַמָּל-רִאשׁוֹן

עַל גֶּדֶם מַדֵי ב'.

 

יֶלֶד רָץ נֶעֱצָר וּבוֹהֶה –

"קַפְּטֶן הוּק!" הוּא קוֹרֵא

וּמֵנִיף מַקֵּל בַּאֲוִיר

כְּמוֹ מַצְדִּיעַ וּבוֹרֵחַ.

 

נְכֵה צה"ל בְּגַן שַׁעֲשׁוּעִים

עַל סַפְסָל צִבּוּרִי

בְּאֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ,

אֶרֶץ לְעוֹלָם-לֹא-לִילָדִים,

יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה כְּמוֹ יֶלֶד.