בננות - בלוגים / / אוה מורסיאנו, עשרה שירים מתוך ספר חדש: "התהפכתי וקמתי"
רן יגיל

אוה מורסיאנו, עשרה שירים מתוך ספר חדש: "התהפכתי וקמתי"

אוה מורסיאנו, עשרה שירים מתוך ספר חדש: "התהפכתי וקמתי"

 

 

בני

 

לְאַט לְאַט

אֲנִי מַאֲרִיכָה בְּתוֹכִי

אֶת הַדֶּרֶךְ  הַמִּתְקַצֶּרֶת

עוֹד  חַג

עוֹד שָׁבוּעַ

עוֹד חֻלְצָה לְגַהֵץ

 

מֵאֲחוֹרֵי הָרֹאשׁ

בִּנְקֻדַּת הַנְּחִיתָה

אֲנִי יוֹדַעַת

כְּשֶׁתְּנַקֵּב לוֹ הַדַּיֶּלֶת אֶת כַּרְטִיס הָעֲלִיָּה לַמָּטוֹס

לֹא יִסֹּב לְאָחוֹר.

 

 

בניין הלב באיכילוב

 

בַּבִּנְיָן הֶחָדָשׁ שֶׁבָּנוּ לִכְבוֹד הַלֵּב

הַמָּוֶת כָּל כָּךְ אֶלֶגַנְטִי

שְׁנִיָּה לִפְנֵי הַדֹּם

אַתָּה רוֹאֶה מֵהַחַלּוֹן

עֵץ חַיִּים מִפְּלַסְטִיק אָדֹם

בְּתוֹךְ רִבּוּעֵי הַזְּכוּכִית יְבוּא מֵאִיטַלְיָה

מִשְׁתַּקְּפִים פָּנֶיךָ הַחוֹלִים

מְיַחֲלִים לְטִיּוּל קָטָן עַל שְׂפַת הַיָּם

קָפֶה וּמַאֲפֶה בְּחַ"י שְׁקָלִים

וְכָל יוֹם חֲמִישִׁי קְנִיּוֹת לְשַׁבָּת

בַּ"חֲצִי חינם".

 

 

סוף יולי

 

הַחֹם סוֹגֵר עַל שַׁעַר הַגַּיְא

אֳרָנִים קוֹשְׁרִים

קְצָווֹת שְׂרוּפִים

נָעִים בִּזְהִירוּת.

בְּצַד הַדֶּרֶךְ

תְּאֵנִים בְּשֵׁלוֹת

נִפְתָּחוֹת לִנְשִׁיקָה

 

יָדֵינוּ שְׁתוּקוֹת

עֵינֵינוּ נְכוֹחָה

לֹא יַעֲזֹר פְּרִי לַח

לֹא נְשִׁיקָה

חָצָץ נִשְׁמָט מִמַּשָּׂאִית לְפָנֵינוּ

חוֹרֵק שִׁנַּיִם.

 

 

סלט

 

אֲנִי שֶׁלֹּא מַפְסִיקָה לְדַבֵּר

שְׁקֵטָה עַכְשָׁו כַּעֲלֵה כְּרוּב

שֶׁמְּטַפְטֵף אֶת הָעֶצֶב שֶׁלּוֹ

לְתוֹךְ הַסָּלָט שֶׁלָּכֶם.

אַתֶּם נִפְעָמִים מֵאֹדֶם הָעַגְבָנִיָּה

וְנוֹגְסִים בַּמְּלָפְפוֹן הַיָּרֹק הָעֲסִיסִי

אוֹהֲבִים אֶת רִסּוּק גַּרְעִינֵי הַדְּלַעַת

מִתְפַּצְפֵּץ לָכֶם בַּפֶּה

לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַסַּכִּין

חוֹרֵט : SOS

עַל הַצַּלַּחַת.

 

 

זְהַר*   

 

רֵיחַ פְּרִיחַת הַתַּפּוּזִים מֵצִיף בִּי

אֶת תְּמוּנַת אִמִּי בְּלֵיל חֲתֻנָּתָהּ

חוֹזֶרֶת מִמִּקְוֵה הַטָּהֳרָה

וּנְשׁוֹת הַ"מְלַאח" מְקַשְּׁטוֹת אֶת מִדְרַךְ רַגְלֶיהָ

בִּפְרָחִים לְבָנִים.

רֵיחַ הַבְּתוּלִין הָעוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ

רֵיחַ הַגַּעְגּוּעַ שֶׁלִּי לַבִּלְתִּי נוֹדָע

פְּעִימוֹת הַדָּם הַמִּתְרַגֵּשׁ

וְהַתְּסִיסָה הַכְּמוּסָה בֵּין הַכָּרִיּוֹת

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאַתָּה נוֹגֵעַ בִּי.

 

*ריח פריחת התפוזים (בערבית מרוקאית)

 

 

שחוּר

 

אֲנָשִׁים שְׁקֵטִים מִדַּי מַפְחִידִים אוֹתִי

כְּמוֹ זֹאת שֶׁמִּתְגַּנֶּבֶת בְּלַחַשׁ לַכִּתָּה

כָּכָה דּוֹרֶכֶת בִּזְהִירוּת עַל הָאֲרִיחִים

הוֹלֶכֶת בֵּין הַפַּסִּים

מְמַלְמֶלֶת תְּפִלּוֹת

שֶׁלֹּא יִדְפֹּק הָרַע עַל דַּלְתָּהּ

אֲפִלּוּ אֶת הַשִּׂמְחָה הִיא בּוֹלַעַת

כְּמוֹ שֶׁהִיא מִתְעַטֶּשֶׁת

אַף צָבוּט בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת

לוֹפֶתֶת אֶת הַחַיִּים בְּאֶטֶב

לְהִתְיַבֵּשׁ.

כְּשֶׁהִיא מִתְיַשֶּׁבֶת לְיָדִי פַּעַם בְּשָׁבוּעַ

אֲנִי זָזָה מִמֶּנָּה וָהָלְאָה

שֶׁלֹּא תַּרְדִּים אֶת הַדָּם הַצּוֹעֵק שֶׁלִּי.

 

עטיפת הספר בהוצאת "עמדה" ציור ועיצוב הכריכה: יונה מוסט

עטיפת הספר בהוצאת "עמדה"
ציור ועיצוב הכריכה: יונה מוסט

 

עטיפת הספר בהוצאת "עמדה"

ציור ועיצוב הכריכה: יונה מוסט

עימוד: חן ישראל קלינמן

 

 

וקמתי

 

עוֹלָם מִתְנַשֵּׁק עִם עוֹלָם

בִּסְחוֹר הַשְּׁחוֹר הַזֶּה

פֹּה לֹא יְאֻנֶּה לִי כָּל רַע

וְאִם כֵּן,

אֲנִי אֶת שֶׁלִּי הִתְפַּתַּלְתִּי

הִתְפַּלַּלְתִּי

הִתְהַפַּכְתִּי וְקַמְתִּי

עָשִׂיתִי סִימָנִים

בְּאֵלֶּה שֶׁרוֹאִים מֵעֵבֶר

שֶׁלֹּא שׁוֹכְחִים

שֶׁשּׁוֹמְעִים צְעָדִים

מְהַסְּסִים

נוֹגְסִים בַּחֹשֶךְ.

 

 

שישים שנה לעצמאותי

 

אֲנִי מוֹדִיעָה קֳבֳל עַם וּשְׂרָרָה

אֲרוּרָה

אֲנִי אִשָּׁה לְלֹא מוֹרָא

וּבְמוֹ יָדַי אֲנִי מוֹדָה

הֵסַרְתִּי אֶת הַתָּו הַתָּפוּר לִי לַשִּׁדְרָה

קִעְקַעְתִּי בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ לְבָנָה

לֹא תַּקִּינָה

וְיָצָאתִי מֵהַשּׁוּרָה.

 

 

אני מסתפקת

 

אֲנִי מִסְתַּפֶּקֶת

בְּרִבּוּעַ הַחַלּוֹן הַצָּהֹב הַמִּתְפָּרֵעַ

עָלִים יְרֻקִּים

בַּשָּׁמַיִם תְּכֵלֶת רְצוּפָה

אוּלַי קְצָת עֲנָנִים פֹּה וָשָׁם

בּוֹבּ דִילֶן וְעוֹד כּוֹס קָפֶה

בְּכוֹס הַמַּזָּל הַטּוֹב שֶׁלִּי

שְׁנֵי דְּגִיגִים קוֹרְצִים

הָפוּךְ עַל הָפוּךְ

מְסַפְּרִים לִי עַל בְּדִיחַת הַקִּיּוּם

הַמִּתְעַרְעֵר

אֲנִי מִסְתַּפֶּקֶת

בְּהַרְבֵּה.

 

 

תשליך

 

לְיַד הַשֶּׁלֶט "סַכָּנָה מְעַרְבּוֹלוֹת"

חִכִּיתִי לְמִבְרֶשֶׁת הָאוֹר

שֶׁתַּעֲלֶה מִן הַמִּזְרָח

לְמָרֵק כְּתָמִים קָשִׁים.

 

הִשְׁלַכְתִּי לַמַּיִם

אֶת מוּעָקַת הַבְּקָרִים הַחֲדָשָׁה

וְצָעַקְתִּי לַשָּׁמַיִם הַמִּתְאַדְּמִים

סְלִיחָה אֱלֹהִים

שָׁלֹש פְּעָמִים.

 

אוּלַי הָיוּ אֵלֶּה

הַדְּגִיגִים הַקְּטַנִּים שֶׁרָטְטוּ בָּרֶשֶׁת

וְסֵבֶר פְּנֵיהֶם הַחַם שֶׁל הַדַּיָּגִים

שֶׁלִּמְּדוּ זְכוּת עַל סֵדֶר עוֹלָם עַתִּיק

מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ וּמוֹחֵל.

 

 

על הספר:

 

בספר שיריה השני של אוה מורסיאנו יש משום קפיצת הדרך, הן מבחינה פואטית-סגנונית והן מבחינה נושאית.

תמיד שיריה הליריים, גם המוקדמים, היו כמו פורצים מתוכה, אבל כאן יש ערך מוסף. בכל השירים בהקשרים שונים חווייתיים-אישיים של הגשמה, זוגיות, משפחה, חברה ומגדר, יש קימה ממצב של קושי וכאב וזינוק קדימה בלוויית מחאה והשלמה.

כדי להמחיש זאת נדמיין אישה השוכבת פרקדן על מזרן כשעָקות החיים אופפות את מחשבותיה ולפתע היא ניעורה, עושה מעין חצי סיבוב וזונקת ממקומה אל היעד הבא.

זהו לדעתי מפתח קריאה לשירים היפים המצויים בספר. יש למשוררת היכולת למצוא את היפה ואת המנחם בכל מראה זוטר בעולם, אף כי היא יודעת באופן תמידי-תודעתי כי זה רחוק מהיות עולם מושלם.

לפעמים החלום על יופי ואושר חשוב אף מן היופי והאושר עצמם.

 

רן יגיל

 

 

על אוה מורסיאנו:

"התהפכתי וקמתי" הוא ספר השירה השני של אוה מורסיאנו. שיריה התפרסמו בכתבי העת "עמדה", "זוטא" ובעיתונים "מעריב" ו"הארץ".

שירים מספרה הראשון "שלוחת רסן" (הוצאת "עמדה" 2011) ראו אור באנתולוגיה "מלכה עירומה" והומחזו בהצגה "מוחות" של קבוצת התיאטרון הירושלמי.

אוה מורסיאנו היא ממקימיו של כתב העת המקוון לשירה – "פועם".

 

 

 

 

4 תגובות

  1. שירים נפלאים, אווה, עושים חשק לקראם שוב ושוב…..

  2. אוהבת מאד את השירים האלה. עושים מין מתק ורצון לחוות . חג שמח.

  3. אוה מורסיאנו

    תודה נורית.מחכה להולדת הספר החדש שלך!

    תודה אביטל.תמיד משמח לקבל תגובה ממישהו שלא מכירים.אבל הנה אנחנו מכירות דרך השירים.

    שיהיה לכולנו חג שמח ושנה טובה

  4. שירים נפלאים , כמו מנגינה החודרת ללב. אהבתי מאוד

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל