נקישות ורמזי אור, מדינת ישראל נגד נח שטרן, נקישה 24

נקישה 24

סיכומו של הקטיגור, עורך־הדין מר יוסף האזרחי —

אני מבקש להאמין לכל עדויות התביעה ללא הסתייגות, ומבקש שלא להאמין לדברי הנאשם, כיוון שאינם מתאימים לעדויות התביעה. דבר אחד ברור מעל כל צל של ספק, גרסת נוח שטרן מסוכסכת ואינה ברורה. הוא אינו זוכר שום־דבר. אני מבקש שלא להאמין לדברי ההבאי שלו. הם אינם עולים בקנה אחד עם הרשימות ועם דרכי התנהגותו. נראה כי שטרן מכסה על משהו, לא ברור על מה ולמה. כל מסעות בתי־השימוש נראים לי מגוחכים בדיוק כמו לנאשם. הורודצקי איבד את הכרתו. העובדה היא שנוח שטרן פסק מן החניקה רק כדי לשפר את האחיזה בקורבן — זו עובדה! ולא דבר שבאוויר, דבר מיסטי, דבר הבל ורעות רוח: מיני בּוּקֵי סְרִיקֵי שהפריח כאן בפנינו. למה נוח שטרן לא חדל אז מן החניקה? מפני שרצה להרוג את דוד הורודצקי, פשוט רצה להורגו.

אני גם מבקש לא להאמין לשטרן שהקטע המיוחד הזה מהווה רישום לצורך סיפור. המקום מתאים יפה לתוכנית, קיימים השעה המדויקת ורצף הזמן המקביל לרשימות, השארת הרשימות בחדר, האור בחדרו נשאר דולק — הכול מתאים לתוכנית. בחירת הקורבן ברורה, ההליכה המכוונת לבית זה אף היא ברורה, המטרה ברורה. הבחירה באיש צנום וקטן המתעמת עִמו בעניינים תרבותיים. הכל ברור אפוא. זאת, לדעתי, לא הייתה אפילו בחירה אישית במיוחד, אלא החלטה להרוג כל אדם שהוא. אני מתקן עצמי, להרוג מישהו מתוך קהל, מישהו מן החברים, ממסגרת הקיבוץ.

הייתה כאן בפירוש הכנה לרצח ולא לחבלה. דוד הורודצקי הצנום והשדוף ניצל בנס. אני מבקש אפוא להרשיע את הנאשם בניסיון לרצח.