נועה שקרג'י, חמישה שירים

נועה שקרג'י, חמישה שירים

 

 

בֵּינוֹנִית

 

עָזַבְתִּי אֶת הַמָּחוֹל בִּשְׁבִיל לֹא

לִהְיוֹת בֵּינוֹנִית

עָזַבְתִּי

 

אֶת הַמּוּזִיקָה בִּשְׁבִיל

לֹא לִהְיוֹת

בֵּינוֹנִית עָזַבְתִּי

 

אֶת הַלִּמּוּדִים

בִּשְׁבִיל לֹא לִהְיוֹת

בֵּינוֹנִית. וְעַכְשָׁו עִם כָּל הָעֵסֶק

הַזֶּה

 

שֶׁל הַשִּׁירָה, נִדְמֶה לִי

שֶׁאֲנִי בֵּינוֹנִית, אָז אֲנִי

מִסְתּוֹבֶבֶת סְבִיב עַצְמִי

מַטָּה אֹזֶן

לִקְרִיאָה

חֲדָשָׁה.

 

 

מכונת הכביסה

 

בּוֹאוּ מַיִם וּבְכוּ עַל גּוֹרָלִי הַצַּיְתָן

בּוֹאוּ מַיִם מִשֹּׁרֶשׁ עַמּוּד הַשִּׁדְרָה

מֵעֵינֵי מְנוֹרוֹת שֶׁבִּי

בּוֹאוּ מַיִם מִמַּעְיָנוֹת מְתוּקִים

 

בּוֹאוּ מַיִם מִקַּרְחוֹנִים מֻפְשָׁרִים

בּוֹאוּ מִשְּׁלוּלִיּוֹת, מִבַּקְבּוּקִים, מִצִּנּוֹרוֹת מְקֹרָזִים.

 

בּוֹאוּ מַיִם וְסַיְּמוּ אֶת תָּכְנִית הַטֶּלֶוִיזְיָה הָאֲפֹרָה

בּוֹאוּ מַיִם וְהָקֵלּוּ אֶת רֹאשִׁי הַכָּבֵד עָלַי

מִתָּכְנִיּוֹת מְגֵרָה

בּוֹאוּ בְּתֻפֵּי וִתּוּר וְהַכְנָעָה

בּוֹאוּ וְשִׁטְפוּ זְרוֹעוֹת שֶׁבִּי, בְּרָגִים וְנִיקֶלִים

כַּסּוּ אוֹתִי שֶׁבַע פְּעָמִים

 

הֲזוּ עָלַי אֵפֶר אַבְקַת כְּבִיסָה

בּוֹאוּ מַיִם רְדוּ עָלַי, דַּבְּרוּ וְהַכּוּ סְלָעִים בִּי

בּוֹאוּ מַיִם וְגַאֲלוּ אוֹתִי מִגּוֹרָלִי הַמֻּלְבָּן

עִטְפוּנִי כְּמוֹ 40 מַעֲלוֹת לְפִשְׁתָּן יְרַקְרַק

לַטְּפוּ לִבִּי בִּמְרַכֵּך מְבֻשָּׁם

 

בּוֹאוּ מַיִם

פִּקְעוּ מִתּוֹכִי וְהִתְפַּזְּרוּ אֶל הַרִצְפָּה

קַלְקְלוּנִי וְאֵדַע מְנוּחָה

רֹאשִׁי כָּבֵד עָלַי, פִּי

פָּתוּחַ לִרְוָחָה

 

 

ואם הייתי אוהבת אותך

 

וְאִם הָיִיתִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ

כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ שֶׁאֹהַב אוֹתְךָ אָז מָה

לֹא הָיְתָה לִי מְנוּחָה

מֵהַשִּׂיחוֹת שֶׁלֹּא נַעֲנוּ

הַבַּיִת הָיָה נָקִי כְּמוֹ הַמַּצְפּוּן

שֶׁנִּכְנַעְתִּי לוֹ בְּצַו 8

הָיִיתִי מַפְסִיקָה לַעֲשׂוֹת אַמְבַּטְיוֹת

שֶׁלֹּא אֶתְקָרֵר בַּמַּיִם

הָיִיתִי עוֹבֶדֶת פָּחוֹת שָׁעוֹת

שֶׁלֹּא אֵעָלֵם בַּמִּשְׂרָד

הָיִיתִי אוֹכֶלֶת אֲרוּחוֹת שֶׁבִּשַּׁלְתָּ

בִּמְקוֹם הַגַ'אנְקפוּדַקָּה תִּשְׁעִים, שֶׁאֲנִי רְגִילָה לוֹ

בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר הָיִינוּ יוֹצְאִים לְטִיּוּלִים יְרֻקִּים

הָיִיתִי מִתְגַּעְגַּעַת אֶל הָדַף הַלָּבָן בַּבַּיִת

הָיִיתִי מִצְטַעֶרֶת שֶׁאֲנִי מַעֲדִיפָה כַּדּוּרֶגֶל עַל כַּדּוּרְסַל

שֶׁאַתָּה לְבַד.

הָיִיתִי אֲשֵׁמָה

שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת מַסְפִּיק

וְאַתָּה טוֹב

אַתָּה תָּמִיד טוֹב

אַתָּה תָּמִיד הָיִיתָ

רַק טוֹב.

הָיִיתִי עֲצוּבָה שֶׁבַּיָּמִים

אַתָּה מֵכִין אֶת הַלֵּילוֹת

וְשֶׁאֲנִי בַּלֵּילוֹת מְחַכָּה לַבְּקָרִים

לִשְׁאֹל אֶת גּוּפִי הָרָדוּם

לָמָּה כָּל הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ

וַעֲדַיִן לֹא.

אֲפִלּוּ הָיוּ לָנוּ יְלָדִים יָפִים כָּמוֹנִי,

כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, עִם נֶפֶשׁ מְצִיצָה מֵהָעֵינַיִם

הָיוּ הַיְּלָדִים מְצִיצִים לְתוֹכִי

וְלֹא מַרְפִּים.

הָיִיתָ מִתְאַמֵּץ

לְפָחוֹת בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת

וְגַם אֲנִי.

 

הַהֲבָנָה הָיְתָה בָּאָה

הַהַשְׁלָמָה הָיְתָה בָּאָה

אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה בָּאָה

וּכְבָר לֹא אוֹמֶרֶת לִי

שֶׁהִיא אָמְרָה לִי,

כִּי הִיא לֹא אָמְרָה לִי

וְעַכְשָׁו אֲנִי מִמֵּילָא

יוֹדַעַת בְּעַצְמִי.

 

 

תְּפִלָּה

 

שָׁמַיִם כְּחֻלִּים

הֱיוּ שְׂמִיכָה לָאֲדָמָה

וּבִמְקוֹם לְהִטָּרֵד בְּלִי סוֹף

אֶשְׁקַע בְּשֵׁנָה.

 

 

וְעוֹד בַּקָּשָׁה

 

אַחֵד אוֹתִי

עִם זוֹ שֶׁכּוֹתֶבֶת

נַקֵּה אֶת לִבִּי מֵאוֹתִיּוֹת וְשִׁירִים

וּכְמוֹ בְּחָלִיל

אֶכְתֹּב שִׁירָה חֲדָשָׁה,

בְּלִי זְרָמִים, בְּלִי הַשְׁפָּעָה.

עֲשֵׂה עוֹד, לְדֻגְמָה:

שֶׁאֹכַל דֵּי צָרְכִּי

וְכַמָּה שֶׁאֲנִי רוֹצָה

שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנַיִם אֶחָד.

שֶׁאֶהְיֶה יַצִּיבָה כְּמוֹ שֻׁלְחָן זֶה עָלָיו אֲנִי כּוֹתֶבֶת

רַגְלַיִם לְבָנוֹת עַל גַּלְגִּלִּיּוֹת.

בְּרָא כָּל יוֹם

דַּף חָדָשׁ

כְּמוֹ זֶה שֶׁלָּקַחְתִּי מֵהַמַּדְפֶּסֶת

וְתֵן בְּרֹאשִׁי

אֶת הַפְּנִינָה הַכְּחֻלָּה הָאֲמוּנָה עַל הַשֶּׁקֶט

כְּמוֹ זוֹ שֶׁבָּעֵט אִתּוֹ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת.