בננות - בלוגים / רן יגיל / דוד ברבי, שישה שירים מתוך ספר חדש: אור ירח
רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

דוד ברבי, שישה שירים מתוך ספר חדש: אור ירח

שַׁלֶּכֶת שֶׁל חֹרֶף

זוֹהִי לֹא שַׁלֶּכֶת סְתָו, זוֹהִי שֶׁל חֹרֶף;
זוֹהִי הַסַּעֶרֶת שֶׁרִגְּשָׁה בְּחֻלְשָׁתָם,
וְהֵם כְּבָר הֶחֱזִירוּ אֶת נִשְׁמָתָם לָעֵץ
כְּמוֹ ״מֵעֵץ בָּאתָ וְאֶל עֵץ תָּשׁוּב״
וְרֶגַע לִפְנֵי בּוֹאָהּ וְהִיא סוֹעֶרֶת,
קָטְפָה אוֹתָם אֶחָד-אֶחָד
וְהִשְׁכִּיבָה אוֹתָם לְיָדוֹ,
אוּלַי יִמְצְאוּ דֶּרֶךְ
לְהַחֲזִיר לָעֵץ
אֶת שְׁאֵרִי-
תָם

 

אֲהִיל שָׁמַיִם

שָׁמַיִם אֲפֹרִים בְּלַיְלָה בְּלִי כּוֹכָבִים
טִפּוֹת שׁוֹתְקוֹת מִתַּחַת לְיָרֵחַ מָלֵא
כְּמוֹ אוֹחֵז הוּא בַּאֲהִיל שָׁמַיִם
אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַחֲמִימוּת
שֶׁל הָאוֹר שֶׁמִּסְתַּנֵּן
מִבַּעֲדוֹ שׁוֹקֵעַ
אֵלַי וּמְבַ
שֵּׂר

 
נִשְׁאַרְתִּי לְבַד / מֹשֶה סִילְמָן

נִשְׁאַרְתִּי לְבַד בָּרְחוֹב שֶׁנֶחְשַׁךְ לְאַחַר בְּעֵרַת אָדָם… נִשְׁאַרְתִּי לְבַד לְאַחַר צְעָקָה שֶׁנִּרְגְּעָה.
שְׁמֵי הָעִיר זָעֲקוּ.
אַמְבּוּלַנְס לָקַח אוֹתוֹ, חָרוּךְ כֻּלּוֹ; נִשְׁאֲרוּ עֲצַבָּיו חֲשׂוּפִים אֵלֵינוּ.
קוּמוּ וּבוֹאוּ אֶל הָעִיר אֶל הָרְחוֹב הִתְקַבְּצוּ מִבָּתֵּיכֶם,
שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַשָּׁוְא!
וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בָּדָד, יוֹשֵׁב עַל מַדְרֵגוֹת בֵּית הָעִתּוֹנָאִים, חוֹלֵם עַל הַהֲמוֹנִים, רוֹאֶה אֵיךְ מְקַפְּלִים צִיּוּד, כְּמוֹ אַחֲרַי לְוָיָה.
מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ סְלִיחָה אִם פָּגַעְתִּי בְּךָ בְּכָךְ שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְהָבִיא אוֹתָם אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹמִי.
נִשְׁאַרְתִּי בּוֹדֵד עַל מַדְרֵגַת בֵּית הָעִתּוֹנָאִים וְיָדַעְתִּי שֶׁזֶּה נִגְמַר.

 

הִיא אָמְרָה לִי:

וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ שַׁלְוָה בַּשִּׁירִים, אַף שֶׁהֵם לֹא;
וְאַתָּה מְצַיֵּר אוֹתָם בִּצְבָעִים יָפִים, וְהֵם לֹא;
זוֹהִי בְּחִירָתְךָ וְזֶהוּ רְצוֹנְךָ וְאֵלּוּ מִלּוֹתֶיךָ.

וְאַתְּ, אִלּוּ יָדַעְתְּ שֶׁכָּךְ הָיָה, אִלוּ יָדַעְתְּ שֶׁזֹּאת רָאוּ עֵינַי,
הָיִית אוֹסֶפֶת מִלּוֹתַיִּךְ לְסַלֵּךְ
וּמְפַזֶּרֶת אוֹתָן לָרוּחַ – אַחַת אַחַת, שֶׁתֵּעָלַמְנָה,
וְתַנַּחְנָה לַשַּׁלְוָה לִשְׂרֹר בְּחַיֵּינוּ.

וְהִיא אוֹמֶרֶת: מַה נַּעֲשֶׂה לַכְּאֵב וּמַה נַּעֲשֶׂה לְחֶרְדוֹת הַנֶּפֶשׁ?
וּמַה נַּעֲשֶׂה לִמְצוּקוֹת הַחַיִּים הַמַּכּוֹת בָּנוּ בְּטַלְפֵיהֶן?

וַאֲנִי אֹמַר: נֶחֱוֶה אוֹתָן עַד תֹּם וּנְמַהֵר
לְפַזְּרָן לָרוּחַ
וְאָז נַבִּיט בַּטֶּבַע הַמֻּפְלָא שֶׁמְּצַיֵּר לָנוּ אֶת יָפְיוֹ בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וְעֶרֶב
נֶחֱוֶה וּנְחַבֵּק
עַד לַסִּיבוּב הַבָּא.

 

צֶבַע הַמַּיִם

הַגֶּשֶׁם נָתַן בָּהּ סִימָנִים כְּחֻלִּים
כְּמוֹ צֶבַע הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים
וְהָאֲדָמָה נֶאֶטְמָה בְּרַכּוּת
מְשַׁמֶּרֶת אֶת שֶׁבְּתוֹכָהּ
וּפְקָעוֹת רְדוּמוֹת מִתְעוֹרְרוֹת לְחַיִּים
וְאוֹי לִי אֲנִי שֶׁחַיַּי מְסַמְּנִים אֶת יוֹמִי
וְאוֹי לִי אֲנִי שֶׁאֲדָמָה קָרָה תִּקַּח אוֹתִי
אֵלֶיהָ
וְתִשְׁטֹף שְׁאֵרִיתִי לַכָּחֹל שֶׁל הַמַּיִם

 

מִלְחֶמֶת כּוֹכָבִים

נִקְלַעְתִּי לַמִּלְחָמָה הַזֹּאת בְּעֵת מִלְחֶמֶת
הַקִּיּוּם שֶׁלִּי.

אֲנִי נַעַר מִתְבַּגֵּר בַּכְּפָר וְכוֹכָבִים יֵשׁ רַק בַּשָּׁמַיִם.
הֵם אֵלּוּ שֶׁהִרְגִּיעוּ אוֹתִי בַּלֵּילוֹת,
כְּשֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁרַק אֲנִי עַכְשָׁו אִתִּי וְאִתָּם.
רַדְיוֹ יָשָׁן מֵעֵץ, רֶשֶׁת מְכַסָּה פָּנָיו
וְכַפְתּוֹרִים מֻזְהָבִים בַּתַּחְתִּית.
אֲנִי מְסוֹבֵב בִּזְהִירוּת לִמְצֹא
כְּמוֹ מְחַפֵּשׂ עֲגָלָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.
אָהַבְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם, אֲבָל יָדַעְתִּי
שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה,
מִלְחֶמֶת הַכּוֹכָבִים,
אֶלְבִיס פְּרֶסְלִי וּקְלִיף רִיצַ'רְד:
הָרִאשׁוֹן מְאַהֵב שָׁחוּם מִשֶּׁלָּנוּ עִם קוֹל עֲנָק
וְהַשֵּׁנִי לָבָן חִוֵּר בַּעַל קוֹל רַךְ מִתְפַּתֵּל
בֵּין צְלִילִים מְכַוְּנִים
שֶׁל לַהֲקַת הַצְּלָלִיּוֹת.

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ הַנַּעַר מֵהַכְּפָר
שֶׁשָּׁמַע מֵרָחוֹק אֶת רַעַשׁ הַכְּרַךְ
וּמִקָּרוֹב אֶת צְלִילֵי הָרַדְיוֹ הַיָּשָׁן.

 

עטיפת הספר בהוצאת "עמדה" ציור ועיצוב: צופית ברבי

עטיפת הספר בהוצאת "עמדה"
ציור ועיצוב: צופית ברבי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל