בננות - בלוגים / / נקישות ורמזי אור, מדינת ישראל נגד נח שטרן, רמז אור 21
רן יגיל

נקישות ורמזי אור, מדינת ישראל נגד נח שטרן, רמז אור 21

רמז אור 21

 

׳שיר האסיר לאשתו׳, כתב: שלום חמדי, מתוך ׳הד הכלוא׳, עיתון בית־הסוהר המרכזי רמלה, עורך: נֹח שטרן, סגן עורך: ח. זיידמן / גיליון 2 / ינואר — 1955 —

 

א.

לְכִי לַדֹּאַר

שִׁלְחִי לִי מִכְתָּב;

״בֵּית־הַסֹּהַר״ –

הַכְּתֹבֶת עַכְשָׁו

 

״לְבֵית הַצִּינוֹק…

לַתָּא הָרָחוֹק…״

 

הַבּוּלִים יִהְיוּ מַגְּעֵי יָדַיִךְ,

הַחוֹתֶמֶת – בְּעַפְעַפֵּי עֵינַיִךְ

 

ב.

הֲלָדַעַת בִּקַּשְׁתְּ, אֵיךְ עוֹבְרָה עָלַי הַשָּׁעָה?

אֲנִי בְּבֵית־הַסֹּהַר כְּבִתְהוֹם־אֲדָמָה.

יֵשׁ יָמִים מִתְעַלְּפָה הַנְּשָׁמָה

וְאַתְּ בַּחוּץ, שָׂם אֶרֶץ־עֵדֶן נָאָה.

 

הַאוֹתִי כְּבָר שָׁכַחַתְּ?

 

אוֹי לָהּ לַנֶּפֶשׁ וְאוֹי לוֹ לַגּוּף,

אִם בְּלֵב אִשָּׁה זֵכֶר דּוֹד יָסוּף

לִשְׁאוֹל אֲבַדּוֹן תּוֹרִיד הָאַלּוּף

 

(וּמִיּוֹם הַפְּרֵדָה לֹא עָבְרָה עוֹד שָׁנָה)

 

לִבָּהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ שֶׁן-פְּלָדָה

וְגוּפָהּ! – שִׁרְיוֹן לִשְׁעַת מִלְחָמָה.

אוֹי לְאִשָּׁה שֶׁאֵין בָּהּ אֱמוּנָהּ.

נקישה 1

נקישה 2

רמז אור 1

רמז אור 2

נקישה 3

נקישה 4

רמז אור 3

נקישה 5

רמז אור 4

רמז אור 5

נקישה 6

רמז אור 6

נקישה 7

רמז אור 7

נקישה 8

רמז אור 8

רמז אור 9

רמז אור 10

נקישה 9

רמז אור 11

רמז אור 12

רמז אור 13

נקישה 10

נקישה 11

נקישה 12

נקישה 13

נקישה 14

רמז אור 14

נקישה 15

רמז אור 15

נקישה 16

רמז אור 16

נקישה 17

נקישה 18

נקישה 19

נקישה 20

רמז אור 17

נקישה 21

רמז אור 18

נקישה 22

רמז אור 19

 

נקישה 23

רמז אור 20

2 תגובות

  1. רני היקר שלום רב!
    תגובתי המתאחרת קצת..
    כארכיונאית אני מתעניינת לדעת האם השיר המובא הוא אכן כזה במקור "מתוך ׳הד הכלוא׳ וכו'?
    כמשוררת לעת מצוא אני מתפעלת מהשיר, הסגנון, השפה, הקצב והרעיון. האם "שלום חמדי" זה פסבדונים של נוח שטרן או של רן יגיל?
    שבוע טוב ומבורך! ~ רוחה

    • רוחה היקרה, את קוראת נאמנה וידידת אמת של הרומן הזה ושלי, ואני מודה לך על זה. השיר הופיע כלשונו ב"הד הכלוא" של נח שטרן. החתום עליו הוא שלום חמדי. מי באמת כתבו? לך דע. להשתמע – רני.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל