רן יגיל סופר ועורך
רמז אור 5
מתוך המחברת של נח שטרן –
רמז-אור, פנס גדול, ודאי מסריח שם בתוך הדוּד, מחניק. לא להוריד שם את הבֶּרֶט – לצאת בסוף אל החבית השמאלית, לשים בפנים ולהעמיס על הכתף – אין הבדל באיזה צד נושאים את החבית – לעבור ליד בית-הכבוד שאינו בשימוש – מימין לו – לצאת מבעד לפרצה בגדר-התיל. להמשיך במדרון עד למול בית האבנים – המועדון – זה שליד צריפי. שם להוריד. לחזור דרך הפתח הגדול בגד התיל – להמשיך ללכת עד קרוב למַתְבֵּן. להיכנס מאחורי המַכְבֵּשׁ. להצטרף.
א. שלוש נקישות לגשת מייד.
ב. לעשות הכול עד המתבן.
ג. בערך בארבע אני אישן. בינתיים לכוון את השעון המעורר לשעה שלוש.
ד. לגשת גם אם יצעק למראי!
הרשימות האלה נשארות בחדר. בחוזרי לשכב לישון עד לשעה שבע. בשבע להתלבש וללכת לחדר-האוכל. בגדיי שייקרעו או יתלכלכו – להחליף. הבגדים הקרועים או המלוכלכים לסלק מהחדר – לזרוק אותם לתוך בית-השימוש שלא עובד. לבוא לחדר-האוכל. בחדר-האוכל יידעו שההוא נעלם.
אם ידברו על-כך בחדר-האוכל, אני אגיב בתימהון. לא להראות דאגה להיעלמו. אם יהיו חיפושים אחריו, גם אני אשתתף כדי למצוא אותו. לא לנסוע ביום ראשון לפני הצהריים העירה. רק אחרי הצהריים לנסוע. לבקר ב'אחיאסף' ואצל יהושע בר-יוסף. לעזוב את הקיבוץ הזה למראית עין. בחוזרי מהעיר אחר הצהריים, להודיע לרבינוביץ שאני עוזב בהחלט ביום שני. עד אז הם בטח ימצאו. במקרה של חקירה לענות על שאלות. במקרה זה להגיד שהייתי כל הזמן בחדר. לא לדבר אפילו על יציאה לבית-שימוש. (אפילו אם השכנה תגיד אחרת.) לתת לדברים לקרות לבד.
נכון. אם ישאלו על האור שדלק אצלי, אגיד שקראתי כל הזמן. לא לשאול בכלל על חקירה רצינית – לחכות ולראות! כשאקום בשלוש, לא אשמיד רשימות אלו. זה כל מה שיש לי. לא להשמיד אותן גם אחר כך. לא לנוח בדרך. אם ישאלו אותי לשריטות שאולי תהיינה, להגיד שנפלתי על חוטי-תיל ליד המחסנים – פה.
החקירה אחרי המקרה תהיה קשה – ממושכת, שתהיה קשה וממושכת. אם ייפול החשד עליי – נו, סוף-סוף לזה אין תשובה. המשטרה תעשה חיפוש אצלי בחדר. לא לדבר על זה שהרגשתי פעם רע אחרי שישבתי עם האיש הזה לארוחה. אם מישהו יספר שאני דיברתי על מקרה כזה, אענה שאינני זוכר דבר כזה. אם ישאלוני בנוגע לזה, אענה שלא היו יחסים מיוחדים בינו לביני. הם ידברו על זה שעקבתי אחריו. אני אטען: "לא נכון – לא עקבתי אחריו."
שאלה: "האם אתה זוכר שהיה לך פעם איזה עניין שהוא עם האיש הזה?"
תשובה: "לא!"
פתחתי את המחברת – רמז-אור…
בלילה, אמש, כשעבר זמן המועד, עלה על דעתי… "פוטער געווארן פון אַ מיאוסע שטיקל ארבּייט." (התפטרתי מחתיכת עבודה מאוסה), שתיקנתי מייד ל"ביידע זענן זֵי אַ מיאוסע שטיקל ארבּייט" (שניהם ביחד הם חתיכת עבודה מאוסה) – ובא אישור מרמז-אור. (וגם נקישה הייתה? – אינני זוכר עכשיו).
נהדר, קצבי, מותח – שבה ואומרת, רני.