בננות - בלוגים / רן יגיל / נקישות ורמזי אור, מדינת ישראל נגד נח שטרן, נקישה 5
רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

נקישות ורמזי אור, מדינת ישראל נגד נח שטרן, נקישה 5

נקישה 5
 
מתוך עדותו של דוד הורודצקי – בשבועה.
 
   אני בן חמישים ותשע. אני חבר משק בגבעת-שרה מזה עשרים ושמונה שנים. אני רווק. אני גר לבדי בדירה נפרדת בת חדר וחצי. בבניין זה יש ארבע דירות נפרדות. זה שיכון ותיקים, מחוץ לשטח גבעת-שרה הקודמת, זו שנעזבה בארבעים ושמונה. אני מדגיש: גרים שם בדרך כלל רק ותיקים, לא חברים חדשים או מועמדים לחברות.
   בכל דירה כזאת יש בתי שימוש פרטיים לאותה דירה, ורק בעל הדירה ובני משפחתו הגרים שם יכולים להשתמש בהם. בתי השימוש נמצאים ממש סמוך לדירה. הבית שלי הוא הקיצוני בשיכון, והוא נמצא על יד הכביש.
   כשנכנסים לדירתי עולים מדרגות ספורות, נכנסים למרפסת פתוחה, אחר כך יש דלת הננעלת בדרך כלל על מנעול ובריח. זוהי הדלת החיצונית של הדירה, והיא היחידה שדרכה אפשר להיכנס אליה.
   נכנסים לפרוזדור. בלילה זה לא כל כך נעים, המעבר הזה, ואחר כך יש דלת פנימית, שגם אותה אפשר לנעול, המובילה לחדר השינה שלי. מיטתי נמצאת ממש בכניסה, מצד שמאל, ליד הקיר השמאלי. קיר זה הוא קיר משותף, הוא חוצץ בין דירתי ודירת השכן חנוך סוקולוב. זה קיר דק מאוד, שנקישה עליו נשמעת מן הצד השני. אני חולה במחלת קוצר נשימה, ואני מקבל התקפות לעתים בלילה. בשעת התקפה אני נזקק לעזרת השכנים. לפני שש שנים עברתי גם ניתוח לב. מסיבות אלו אני משאיר את שתי הדלתות, החיצונית והפנימית, סגורת, אבל לא נעולות. כשאני מקבל התקפה, אני נוקש שלוש פעמים על הקיר הדק, ואשתו של סוקולוב, ריקה – היא אחות במקצועה – באה לעזור לי.
   אני משמש בקיבוץ ספרן זה שנים רבות. הכרתי את הנאשם קצת, היו לנו כמה שיחות קצרות, אבל בעיקר נפגשנו בחדר האוכל. קשרים הדוקים מעולם לא היו לי איתו, חוץ מהקשר לספרייה. הוא פנה אליי לפעמים כדי לקבל ספרים, לא שחסרו לו ספרים, אבל אוהבי ספרים – ודאי ידוע לכול – מעולם לא מסתפקים במה שיש להם.
 

נקישה 1

נקישה 2

רמז אור 1

רמז אור 2

נקישה 4

רמז אור 3

2 תגובות

  1. רוחה שפירא

    היי רני!
    הנקישה הזו מזכירה לי את ה"חדר" של הוריי בילדותי בגבעה, שהיה "שיכון ותיקים", בסוף שנות ה -40. תיאור הכניסה לחדר מדוייק. אכן היו שתי דלתות, החיצונית הייתה דלת עץ רגילה שיכולה להנעל במפתח רגיל ולפנימית קראו דלת רשת, שהייתה כמו חלון-דלת מכוסה ברשת ברזל צפופת חורים זעירים כנגד היתושים והזבובים בקיץ, כאשר החיצונית נשארה פתוחה. היו זמנים, נעים להזכר. תודה!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל