בננות - בלוגים / / נקישות ורמזי אור, מדינת ישראל נגד נח שטרן, רמז אור 1
רן יגיל

נקישות ורמזי אור, מדינת ישראל נגד נח שטרן, רמז אור 1

רמז אור 1
 
מתוך המחברת של נֹחַ שטרן:
 
   עכשיו לילה. יום ד'. אבל ביום ראיתי אדם. בחיוור מאוד ראיתי אותו. אדם, אני? אין לדעת בדיוק, אבל ראיתי בן-אדם אץ-רץ, בּוֹלֵם בצעדים קטנטנים, נעצר, וכך שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, חוזר חלילה, עד שהוא מזנק על איש. אחר כך לפנות ערב ראיתי (בחיוור אך ברור) צעיר בכובע בֶּרֶט עושה תנועות נחרצות-נמרצות מלמטה למעלה בזרוע ושוב מלמטה-למעלה-מלמטה-למעלה-מלמטה-למעלה – להוציא לפועל… חשבתי לעצמי – קול המון כקול שַׁדַּי – ואז נשמעה נקישה ברורה, מאוד ברורה – ויהי אור, אבל לפני-כן נשמעה נקישה למחשבתי היסודית: כרצון השם כן יהי. סמוך לפני זה הבנתי, מן הרמז באור דומני, כי לא עליי לעשות את הדבר, אל לי! אחרי שעות אחדות של דריכות נחלשתי כנראה. שוב רמז-אור חולף על-פני תקרת הצריף – לזאת – לא לעשות.
   יום ה' בבוקר. קראתי "שמע" ובאומרי "והיה לכם לציצית וראיתם אותו, וזכרתם את-כל-מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר-אתם זונים אחריהם." – נשמעה נקישה חזקה, חזקה מאוד, השם ירחם. עכשיו לילה. שלוש נקישות – אם יישמעו שלוש נקישות – ללכת מייד, להשאיר את החשמל דולק, לסגור את הדלת, אך לא לנעול, דלת לִפְנִים דלת לִפְנִים דלת, בחוץ ליד צריפי, אולי לחנוק מחר? מאחור או מלְפָנים? מלְפָנים! הפָּנים צריכות להיראות עד שיחדל לנוע. להכניס לתוך המסדרון ליד אחד החדרים הריקים שמאחורי החדר שלי – אנשים לא יהיו עוד! להעמיס על השכם, הראש למטה אבל עם הפָּנים אליי. לצאת אל הדרך שלמול הצריף, לפנות שמאלה ליד המנורה הגדולה, לעלות עד החורשה, לעבור מימין לה, לא חלילה משמאל ירחם השם, מימין! ואז מאחוריה אל השטח הפתוח שמאחורי הסמינר – בבניין ההרוס עם הדוּד עד התקרה. לשבת בתוך הדוד כמה דקות ולחכות. החלטתי. אצא מהדוד רק לשלוש נקישות ברורות וקצובות, רחמנא לִצלן, ורמז-אור.

נקישה 1

נקישה 2

 

תגובה אחת

  1. נקישות ורמזי אור – מדינת ישראל נגד נח שטרן" מעמיד במרכזו משורר מקולל ואת הסתבכותו בפרשיית ניסיון-רצח ומשפט פלילי בעקבותיה. התחנות האחרונות בחייו היו כלא רמלה ובית-חולי-הרוח בבת-ים.
    הרומן קורע לפתקים את חייו השסועים ממילא של המשורר, איש מוכשר מאוד וחריג בחברה סגורה ומתנכרת, שדמותו הספרותית מבוססת על חייו של נח שטרן בעשר שנותיו האחרונות 1960-1950, שנים קשות בארץ ושנים קשות לו כאדם.
    קרעי-חייו של המשורר נפרשים בפרקי סטקאטו קצרים המחולקים לנקישות ולרמזי-אור – קולות ומראות ששמע וראה, ואשר הכתיבו לו את מחשבותיו ומעשיו. נקישות ורמזי-אור אלה מובילים את הגיבור אל סופו הטראגי הבלתי-נמנע.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל