רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רני, מאמר חשוב ומשמח. נוגע בנקודות מרכזיות שלך כסופר – האקזיסטנציאליזם התר אחר משמעות, אחר פשר. האמונה בערכים לצד הכרה בצדדים הפחות טובים שבמציאות ובחיי אדם. החמלה שהיא יסוד-מוסד בכתיבה שלך ובחייך, כלומר אחיזה ביצר הטוב שבנפש האדם, למרות האופל והסבל. המאמר הזה מחמם את הלב כיוון שהוא לשם שינוי נתינה ספרותית לך כסופר. אתה פועל רבות כאיש ספרות רב נתינה ודאגה בקרב הקהילה הספרותית המבעבעת. והנה קם אורציון ברתנא ונתן לך כסופר מתנה ספרותית יפה וגדולה ומוצדקת. המאמר הזה מזכיר למי ששכח שאתה קודם-כול סופר, סופר מצוין בכל נפשך ובכל טוב לבבך.