קטעים מספריי

התור: 12:25

12.25 קולות נפץ חזקים נשמעים ובבת אחת אופפות לשונות האש את הבניין כולו, כשהן מלוות על ידי רוח פתאומית עזה. כעבור מספר דקות נותר רק שלד מפוחם וענק ולא בניין משרדים. אילו היו שם אנשים – איש לא היה ניצל. מכוניות פרטיות – ובהם ניצולים מכוסי כוויות, משתעלים בכבדות ומוכי הלם – מפלסות את דרכן לעבר תחנת מד"א ברחוב מזא"ה, ...

קרא עוד »

התור: 12:15

12.15 הליקופטר הסיור האחרון מדווח ברמקול למכוניתו של אלוף ויצמן למטה: "אין איש על הגג, הכול פונו." אותה שעה מגיע הליקופטר נוסף בתוכו רב-אלוף יצחק רבין, שעוד הספיק לקבל דיווח באוויר על השלב האחרון של פעולת ההצלה. התור: 12:05  

קרא עוד »

התור: 12:05

12.05 סולם הכבאים מגיע סוף סוף אל שפת הגג – בוקר טוב אליהו. אותו רגע עצמו מביאה הרוח ענן-עשן כבד, המכסה את קצהו העליון של הסולם וסביר אינו יכול לראות אותו. הוא נתקף שיעול נורא. מוזר בעיניו שעד עתה מיעט להשתעל, כאילו דחה את כל זה לעכשיו, כאילו העשן עבר לידו. לשונות אש אדומות פורצות אל הגג, מתפשטות בין הדוודים ...

קרא עוד »

התור: 11.45

11.45 סביר רואה מהגג שהמשטרה מצליחה למתוח חבל עבה ברחוב נחלת בנימין, והיא מתחילה לגלות נוקשות ונחישות בהדיפת הקהל, כאילו לא רק סביר, אלא כולם שמעו לפתע בקולו של האיש השמן והסמכותי. ההליקופטרים חוזרים. סוף סוף מצליחים הכבאים להציב את סולם-הגלגלת הארוך. אישה הֶריונית יורדת ראשונה בסולם. דווקא אלה שחייהם בכף מגלים עתה תחת עיניו הבוחנות של אריה סביר – ...

קרא עוד »

התור: 11.40

  11.40 ההליקופטרים מלקטים כעת אנשים מן הכרכובים, מן הגנוגנות ומן המרזבים. בין האנשים הדבוקים אל הקיר מבחין סביר בשניים במצוקה הנראים לו כבני זוג. הוא גבר עייף כבן שבעים, היא אישה מטופחת בת חמישים פלוס שנראית עכשיו כבויה ושבורה. היא נאחזת בו. הוא אוחז חזק בחלון, מנסה שלא ליפול. לפתע המכנסיים שלו נתפסים בְּזִיז ומותרים. היא שולחת יד בקושי, ...

קרא עוד »

התור: 11.25

  11.25 למרגלות הבניין הבוער שבעה אמבולנסים פעילים. כל השאר תקועים עמוק בתוך פקק התנועה הענק שנוצר. נראה שהקימו שם למטה מעין בית חולים שדה, בסיס קטן של מד"א עם כמה עשרות מתנדבים. בין הכבאים הוא מבחין במטושטש בדמות שונה מאוד, שנראית זרה בתוך הנוף הסובב. יש לה מעיל גשם גדול. רגע, זה לא מעיל, זאת בעצם שכמייה ועל ראשה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל