קטעים מספריי

קָדֵשׁ

קָדֵשׁ   קָדֵשׁ חצוי, אבל ריקי כבר לא! נשאלת השאלה למה קדש חצוי? כי כבר אין לו מה לומר לה ואין לה מה לומר לו.    קדש חצוי. הוא רוכב על האופנוע שלו, יאווה, צ"כי חורק, על פני רחובות תל אביב, מעלה שובל עשן. והיא מאחוריו בחיפושית שלה נוסעת. הם חוזרים ביחד מבית העסק המשותף שלהם.    קדש חצוי, אך ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 3 – פרק שלישי מרומן

  3. "Riders on the storm Riders on the storm Into this house were born Into this world were thrown Like a dog without a bone An actor out alone Riders on the storm…"    ("אני ואפסי" ולהקת "Black Rotten Plums" שרים בעיבוד פאנק שיר של ג"ים מוריסון האגדי, בהופעה חיה במועדון "The End" בלונדון).      אני יושב עכשיו ...

קרא עוד »

מונולוג של בַּת

מונולוג של בַּת   כשיוֹמין יושב באמבט הלבן שקצותיו משחירים וצינורותיו מעלים חֶלֶד, באה ומתגנבת אליו בבואתה של שרה. הוא חופן את שפופרת האמבטיה בשתי כפות ידיו כחפץ יקר. היא מקפידה בהופעתה, נחשפת חלק אַחַר חלק, ולבסוף מתגלה לפניו במלואה, כשהיא שעונה על הקיר, עוטה כתונת לילה ורודה. כפות רגליה הגרמיות, השזורות ורידים בּלטניים, משולחות קדימה ברישול בשל החום המהביל ...

קרא עוד »

שקט בשדה לבן – על סיפוריו של יעקב שטיינברג

  שֶׁקֶט בשדה לבן   על סיפוריו הקצרים של יעקב שטיינברג   יעקב שטיינברג נולד ב-1887 בשדה לבן (בֶּלָאיָה צֶרְקוֹב). כל רוסי יאמר לך כי פירוש הצירוף הוא: "הכנסייה הלבנה", אבל האם יגורו יהודים במקום עם שם נורא כזה? כנסייה? ועוד לבנה? ולכן הם עיוותו את שם המקום וכינוהו: "שדה לבן", והמלגלגים על כך קראו לו "שוורְצֶע טומאֶה", כלומר, "הטומאה ...

קרא עוד »

ברית עולם

      ברית עולם   1. זה התחיל ביום שישי בערב ב"קפה קליפורניה" בזכרון יעקב, שלוש דקות הליכה בדיוק מהבית של שרה אהרנסון, שרה גיבורת ניל"י. מלי, בעלת הקפה, הזמינה את כל החבר"ה לערב שירה בציבור. כולם שתו יין ואכלו גבינות. למרות החום, הייתה בריזה טובה על הטרסה ובשולחן המרובע, העמוס מכל טוב, ישבו מיכאל דדיאשווילי ואהובתו רעיה, עופר ...

קרא עוד »

ענן הבַּלְשָׁן

  ענן הבַּלְשָׁן   ענן לימד בבית הספר העל-יסודי כעשרים וחמש שנה לשון עברית וספרות יפה. בשנה העשרים ושלוש להוראתו הוא חטף התמוטטות עצבים קלה בזמן טיול לגליל ואושפז בבית החולים, משם נלקח לביתו וחזר רק כעבור חודשיים ללמד פיעל פועל והתפעל דגש בעי"ן הפועל חוק ברזל ו"המתמיד" לחיים נחמן ביאליק.    שנה אחר כך, בלהט עצביו בחצר המשחקים, הוא ...

קרא עוד »

רואה וזוכרת ה-כול. על רומן אחד של יעל ישראל

רואה וזוכרת ה-כול   על רומן אחד של יעל ישראל והערה על שתי סופרות אחרות   יופיו של הספר "רואות מכאן את כל העולם" (הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, סדרת הכבשה השחורה, 1997) נעוץ ביכולת הזיכרון של המספרת, שזוכרת פרטים וניואנסים מן הילדות בתל אביב של שנות השבעים. זמן ומקום ספציפיים מאוד. הפרטים, המדויקים להפליא, עומדים על מקום התפר שבין הזיכרון ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 2 – פרק שני מרומן

  2. "אנשים הם כמו צדפה/ הם קשים בחוץ/ הנה גע בקליפה,/ אם שלך חזקה/ לא יקרה דבר/ רק התנגשות/ איש מזה לא ימות.// עמוק בפנים אנשים כמו צדפה/ רכים, ענוגים,/ מי שנוגעים לו בַּתוך/ עלול להיפגע,/ אנשים שקולים קוראים לזה/ נקודת תורפה." (מתוך הפזמון "אנשים כמו צדפה", מבצעים להקת הפאנק "הכרבולות", סולנית "אני ואפסי").      "תיכנסי, תיכנסי," לחשתי ...

קרא עוד »

אשתורת והתקשורת – על רומן אחד של לאה איני

  אשתורת והתקשורת   על רומן אחד של לאה איני (וקצת על ספריה האחרים)        הרומן "אשתורת" (זמורה-ביתן, עמודים לספרות עברית, 1999) של לאה איני – נראה שהשם הוא שילוב של שתי אלות כנעניות: אֲשֵׁרָה, אלת האושר והפריון, ועשתורת, אלת התשוקה והמין – הוא בכלל רומן עכשווי, העוסק בתקופתנו, על איש תקשורת ישראלי ועל הסובב אותו. חייו – מלבַר ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 1 – פרק ראשון מרומן

  אני ואפסי   1. "יושבת לה במיטה/ מתקנת את הקסדה של הטוסטוס./ על הקיר ממול/ תלוי פוסטר אדום של מרקס/ עם עגיל.// איילת מעולם לא עבדה בחייה, איילת מעולם לא עבדה בחייה,/ אבל היא יודעת/ שירי פועלים רוסיים,/ אבל היא יודעת את האינטרנציונל/ לזמזם בלי מילים.// פוסטרים תלויים/ לאורך כל החדר,/ גיטרה שבורה/ תלויה על הקיר,/ בפינה תקליט של ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל