ארכיון כותב: רן יגיל

"אני ואפסי" 10 – פרק עשירי ואחרון מרומן

10. "אתה היית היום אולי/ חשוב כמת./ אתה נראה לי בדיוק/ כמו חטא./ אתה מנגן שירים/ במפתח סול,/ את מרגיש כל יכול./ זה זמני…/ אתה מנגן סול מז'ור/ אתה מרגיש גיבור.// לא כשאהיה עצוב/ אנגן מינור,/ אשחק לי טיפוס אפור./ אחר כך אשן/ אשחק לי במת,/ מה אתה פוקח עיניים/ גם זה חטא?" (מתוך הפזמון "יום איוּן", ביצוע 'אני ואפסי' ...

קרא עוד »

ז'אק ברל. נובלה ביוגרפית – 5

ז'אק ברל 5   בכל חודשי השירות שלי זה לא היה זה. במקום נֶלִי או כלב הים, או אבּי, קראו לי עכשיו טוראי – A48-2567 ואחרי טירונות קצרה בְּלֶמְבּוּר, שלחו אותי לחטיבה 15: הובלה וקשר בְּזליק, בפאתי בריסל, חמישה מייל מאבא ואימא, קרוב לבית, ועם כל זה לא סבלתי את הצבא. כתבתי להקטור שרע לי, והוא ענה במכתב: "תקשיב תמיד ...

קרא עוד »

סתיו: מלמטה. מקסים גילן. שיר עם הארה 1

      מקסים גילן     סתיו: מלמטה     כְּבֶקַע בְּקַרְקָעִית שֶׁל יָם נִקְרַע קֶרַע בְּחַיֵּינוּ. אָנוּ עֲשׂוּיִים עֵשֶׂב-יָם וְאַלְמֻגִּים רְטֻבִּים דּוֹמְמִים בֵּין אַדְווֹת-הַזְּגוּגִית הַשְּׁלֵווֹת, הַשְּׁקֵטוֹת הַנָּעוֹת סְבִיבֵנוּ, בְּתוֹכֵנוּ, בְּלֹא מְעַט מַאֲמָץ רָץ-אָץ הָאוֹן הֶחָבוּי מֵאַחֲרֵי קַשְׂקַשֵּׂי-עוֹרֵנוּ הַחַד וְהַקָּשׁוּחַ.   כְּקֶרַע בֵּין סַלְעֵי-אָרָד מְגֻדְּלֵי יְרֹקֶת כְּתֹרֶן מְצֻמָּח וּמְגֻדָּל-צְדָפוֹת אַתְּ נִצֶּבֶת בְּתוֹךְ תּוֹכִי. כְּמָוֶת עַל אִי. צַלְמָוֶת מֵאַחֲרֵי הָרְאִי ...

קרא עוד »

ספר לאדם אחד. על הסופר יצחק אוורבוך אורפז 2

ספר לאדם אחד – מונוגרפיה על הסופר יצחק אוֶרבּוך-אורפז   חלק ראשון: הילד המתרוצץ והחייל החושב   הבית שם (המשך):   קריאת ספרים וכתיבת שירים קירבה את אורפז הקטן לבית הספר. הוא אהב את אותה המורה הרומנייה שכיום אינו זוכר את שמה ורק דמותה עולה כל הזמן לנגד עיניו. "כל כך אהבתי ללכת לבית הספר," הוא מספר לי, "שבימי חורף ...

קרא עוד »

סיפור של יום רביעי – בלונים

סיפור של יום רביעי       (שיר של יום רביעי. היום יום רביעי בשבת, שבו היו הלוויים אומרים בבית המקדש: אל נקמות השם, אל נקמות הופיע. הינשא שופט הארץ, השב גמול על גאים. עד מתי רשעים, השם, עד מתי רשעים יעלוזו. יביעו ידברו עתק, יתאמרו כל פועלי אוון. עמך השם ידכאו ונחלתך יענו. תהלים צד)       בלונים ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 9 – פרק תשיעי מרומן

9. "הרמזור שעמד פה השבוע,/ לא יעמוד כאן עוד שבוע.// לא צריך נביאי אמת/ בכדי לומר שהכול ייהרס/ יהיה כאן פיצוץ.// הרמזור שעמד פה השבוע,/ לא יעמוד כאן עוד שבוע.// לא ינשופים/ אבל רמזורים רכונים.// הרמזור שעמד פה השבוע/ לא יעמוד כאן עוד שבוע.// כל מונית שחולפת/ היא עוד עיתון של תקווה,/ הכול ייהרס איתי ואיתה.// הרמזור שעמד פה השבוע/ ...

קרא עוד »

קורמאק מקארתי הוא הצליין החילוני על "הדרך"

קוֹרמאק מקארתי הוא הצליין החילוני על "הדרך"   "הדרך" (הוצאת מודן) של קורמאק מקארתי הוא הרומן היפה ביותר שקראתי השנה ומן הרומנים היפים שקראתי בימי חיי. הספר מתאר מסע של אבא ובן לאחר שואה גרעינית כנראה – אף כי הדבר אינו נאמר במפורש. השניים צריכים לחצות את ארצות הברית החֲרֵבָה לעֵבֶר החוף כאילו גלומה שם, בסוף המסע, איזו הבטחה ואיזו ...

קרא עוד »

אליי היא מדברת ולא רק אליי. על שירי יודית שחר

  אליי היא מדברת ולא רק אליי. על ספר השירים של יוּדית שחר   "לוקח לי הרבה זמן לספר על ילדותי/ להתחיל במילה השנייה של המשפט/ ליונים קוראים יונָלַךְ לכלבים נמרוד/ מתחת לחביוֹת משחקת חנה חזוט/ בניצני שדיה./ אבא נוסע לתל-אביב עם סנדוויצ'ים ביצה קשה/ ובכל נסיעה יש איזו חדווה נגמרת…" (מתוך הספר "לפעמים אני", 1978, מסדה). כך כותב משה ...

קרא עוד »

קרוב ביותר לארוס. על שירתו המוקדמת של אריק א.

קרוב ביותר לארוס. על שירתו המוקדמת של אריק א.     הפואטיקה של אריק א. היא תובענית מטִבעה. היא דורשת מן הקורא שימת לב קפדנית בקריאת השירים. מדוע?    ראשית, רוב שירי ספר שיריו הראשון ("הודאה", הוצאת "עכשיו", סדרת שירה בעריכת פרופ' גבריאל מוקד), המונח כעת פתוח לפניי – אני חוזר וקורא בו מדי פעם, עוד מבחן לאיכות ספר שירה, ...

קרא עוד »

ספר לאדם אחד. על הסופר יצחק אוורבוך אורפז 1

ספר לאדם אחד – מונוגרפיה על הסופר יצחק אוֶרבּוך-אורפז   חלק ראשון: הילד המתרוצץ והחייל החושב   הבית שם:   יצחק אוֶרבּוּך-אורפּז נולד בזינקוב, עיירה באוקראינה, ב-ה' בחשוָן, תרפ"ד, 15 באוקטובר 1923. משפחתו נמלטה מאוקראינה הבּולשֶׁביקית ועברה לבּסרבּיה לבית סבו. מהעיירה זינקוב אורפז אינו זוכר דבר. הוא היה בן שלוש אולי בן ארבע כשנעקר משם. רק סיפור אחד זכור לו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל