רן יגיל
  • רן יגיל

    סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987) <שירים> מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988) ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996) ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) <נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל> סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001) נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) <רומן סמי ביוגרפי על חייו של המשורר המקולל נח שטרן>  הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן  (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008) עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997) בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב> טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב> הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות  

הסוודר והחמור (סיפור קצר)

הסוודר והחמור   סיפור לזכר סבי, משה חורגל – שחקן   בערבים הייתי יוצא לטיול בן 20 דקות. הרופאים ציוו עליי, בגלל הלב. בתחילת החורף היה כבר קריר לשק עצמות שכמותי, ובשל כך הייתי לובש סוודר, צעקני משהו. תמיד היה תלוי, קיץ וחורף, על קולב סמוך לדלת הכניסה.   20 שנה לפני כן עזבתי את "המטאטא" בשל סכסוך, הייתי בן ...

קרא עוד »

להתפלל מן המוח. על ספר השירים של יהודה לייב ויטלזון: ממיתר החולין

שמו של הספר היפה הזה "ממיתר החולין" קצת מטעה בתחילה. לב השירים של יהודה לייב ויטלזון הוא התפילה, אבל התפילה נמזגת ונמהלת ברציונל המוחי. זוהי שירת כמיהה אמונית של השכל וכמו כל פעולה שכלית היא מסקנתית לא אחת. ויטלזון מבקש את האלכימיה של האמונה, את מה שקורא שפינוזה אהבת אלהים השִׂכלית, האינסופית, הבלתי־תנאית, זו שאיננה שואלת שאלות ושלֵמה עם עצמה. ...

קרא עוד »

הבנאליות של הרוע ואי הבנאליות של הפרוזה. על הרומן "ילד רע" של יעל שכנאי

הבנאליות של הרוע ואי הבנאליות של הפרוזה. יעל שכנאי לקחה על עצמה ברומן החדש שלה (ילד רע) נושא גדול. גדול מאוד. מה קורה כשהרוע האנושי, הבלתי מוסבר והבלתי מופענח, פוקד אותנו – אנשים פשוטים שאינם מורגלים בו. אנו לא נבחרי ציבור שואפי כוח החשים תחושת שליחות ועוצמה – אחראים הקובעים גורלם של מיליונים. אנחנו, האנשים של היומיום השגרתי שמחפשים את ...

קרא עוד »

על ספר שיריה של מיכל הירש-נוי "ילדה טובה" מאת פרופ' אורציון ברתנא ואירוע לכבוד הספר

מיכל ילדה טובה. לשכנע את עצמה בכך, על כל מה שמשתמע, היא גם כותבת שירים. מיכל ילדה טובה. משמעות הדבר כי היא נשארת בתחום הילדות, גם לאחר שזו תמה מזמן והשנים חולפות. משמעות הדבר, שכל חשבונותיה מאז הילדות לא תמו ולא נשלמו. משמעות הדבר שהיא מרגישה לא פעם אשמה, וכדי להשתחרר מאשמה זו היא מתארת (גם בשירים) את שהיה, ואומרת ...

קרא עוד »

על "לאט החושך נוגס", ספר שירה של אורה ניזר וערב לכבודו

על ספר השירה של אורה ניזר "לאט החושך נוגס", מאת המשורר והעורך יקיר בן־משה: "בְּטֶרֶם דִּמְדּוּמִים/ נִיחוֹחַ שְׁקִיעָה לָכוּד בְּתוֹךְ הַבַּיִת."; היש משפט יפה יותר לפתוח בו ספר שירה? "לאט החושך נוגס", ספר שיריה החדש של אורה ניזר, עומד כולו על שפת האור, ליתר דיוק: על שפת דמדומי האור – שפת השקיעה והזריחה. בדרך עדינה ובוטחת, בלשון שקופה, קריסטלית עד ...

קרא עוד »

חיים שטנגר – שבעה שׁירי מסע מֵחולו של מועד

אל  מול  היִפעה   בַּרְוָזִים שָׁטִים אַט אַט עַל מַיִם כְּמוֹ בְּמֶרְחָק נְגִיעָה – שָׁמַיִם. אֶת אֵינֵךְ גַּם לֹא אֶל אֹפֶק הַכֹּל נִשְׁתַּנָּה – נֶעֱלַם. עִם זְמַן נֶחֱלַשׁ בִּי דּוֹפֵק.   בַּרְוָזִים שָׁטִים אַט אַט עַל מַיִם שְׁתֵּי עֵינַי נֶעֱצָמוֹת תַּחַת אֵלֶּה שָׁמַיִם.     בבית מלון אמבּסדור   בְּבֵית מָלוֹן אַמְבָּסָדוֹר, בְּקַרְלוֹבִי וָארִי אֵין מַגִּישִׁים שׁוֹקוֹ חַם (גַּם לֹא ...

קרא עוד »

הילד לא זר לי. על ספר השירים של אורי וייס

"אומץ לב". זהו צמד המילים העולה בדעתי למקרא שיריו היפים של אורי וייס בספר הביכורים שלו "הילד הזר" (הוצאת "עמדה חדשה"). אומץ לב על שום מה? על שום שאורי וייס אינו מתחנף לקורא. יש לו אמת והוא שר אותה בכל לבו. הוא מה שהציבור הרחב יכנה שמאלן קיצוני, אבל הוא לא נגד, ממש לא. הוא בעד. הוא רוצה שהדברים ייראו ...

קרא עוד »

על שני משוררים אמוניים – חן ישראל (קלינמן) יסודות ויחזקאל נפשי

חן ישראל (קלינמן) יסודות ויחזקאל נפשי הם שני משוררים רליגיוזיים מעולים, כל אחד בדרכו. זאת קביעה שאפשר להוכיח בשיריהם אחת לאחת. גם אצל (קלינמן) יסודות וגם אצל נפשי קיימת תחושה בשירים שהדת באשר היא, כל ממסד דתי, מצֵרה את קונוס האמונה ואת ההתחברות של האדם אל אלוהיו. מספיק מבחינתם – אצל (קלינמן) יסודות זה בא לידי ביטוי בנוסח הרחבוּת האקספרסיבי ...

קרא עוד »

אני ואפסי (סיפור קצר)

אני ואפסי   1 כבר חצי־שנה לא דיבר עם ׳אני ואפסי׳. מחלבה של כסף היה קורא לה, אוכלת־חינם שינקינאית, נצלנית עם האף למעלה, הקיצור – אני ואפסי עוד. ירד מה׳פורד׳ החדשה בזעם. נזכר: אשתי תמיד אומרת שבעצם נולדתי להיות רווק ורק במקרה הקמתי משפחה. ״ישראל, ישראל הוא באופיו רווק גמור: מאלה שטסים מבית־מלון לבית־מלון עם מזוודה אחת, תחתון, עליון, מברשת ...

קרא עוד »

אלכסנדר קוצ׳טקוב, הבלדה על הקרון אפוף העשן. מרוסית: רומן וטר, בלוויית הערה משלו

אלכסנדר קוצ׳טקוב הבלדה על הקרון אפוף העשן מרוסית: רומן וטר, בלוויית הערה משלו -אֲהוּבָתִי, כְּאֵב מַפְחִיד הוּא, עֵת הִתְאָרַגְנוּ בְּשָׁרָשֵׁינוּ, – אֲהוּבָתִי, כְּאֵב מַפְחִיד הוּא לְהִשְׁתַּסֵעַ בְּמַגְזֵר. פִּצְעֵי הַלֵּב לֹא עוֹד יַגְלִידוּ, הֵם יִשְׁתַּפְּכוּ בְּקִינוֹתֵינוּ, פִּצְעֵי הַלֵּב לֹא עוֹד יַגְלִידוּ – הֵם יִשְׁתַּפְּכוּ כִּשְׁרָף בּוֹעֵר. -כָּל עוֹד אֶחְיֶה, אִתְּךָ נוֹתַרְתִּי – בְּרִית דָּם וָנֶפֶשׁ לֹא יַתִּיכוּ – כָּל עוֹד אֶחְיֶה, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל