כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז

  בִּשְׁבִילָהּ   שושנה ויג     מַה פָּנִים לָהּ מַה  מַבָּט לָהּ מַה אוֹמֶרֶת הִיא מַה מְחַפֶּשֶת הִיא מַה נִרְגָּש בָּה מַה מַצְחִיק אוֹתָהּ מַה מַנְעִים אוֹתָהּ מַה מְעוֹרֵר     מַה יֵש בָּה מַה נִקְלָט בָּהּ מַה נוֹצָר בָּהּ מַה נוֹבֵט בָּהּ מַה חִפַּשְּתִּי בָּהּ מַה הוֹפֵךְ אוֹתָהּ לִי וּמַה בִּי עוֹנֶה בִּשְמָהּ   מַה פָּנִים לָּהּ מַה ...

ועכשיו           מוקדש לציפי ליבני        שושנה ויג   ועכשיו כל הנהגים צועקים גברת, איך את נוהגת ועכשיו,כל העם עומד ורואה נפל לך הכול מן הידיים כולם ראו אותך בשיא תהילתך שיא נפילתך   ועכשיו על כולנו לשאת מחיר כבד שילומים עוד יבואו מה שלא שילמנו כעת נשלם מחר   ועכשיו איך את מחשבת צעדייך אישה, ראי כיצד את נוהגת ...

לאן פסעה אהבתי שושנה ויג     עכשיו אתה שואל לאן הלכה אהבתי לאן פסעה היא באיזה שביל בחרה באיזה מדרון ירדה לה באיזו חשיכה היא נעה   עכשיו אתה שואל לאן נסעו החלומות לאן נגררו ימים שעות חודשים ושנים כרבול ארוך ארוך ערסול מטריף מתיקות חבצלות יונקת דבש מפלחי הלב     עכשיו אתה שואל לאן אהבתי פסעה בשקט ...

  שלום לךְ, מאפריקה שושנה ויג   אני מדברת בזימבבואית לא ידעתי שאני מבינה זימבבואית אני מדברת חופשי בשפה זימבבואית אני מבינה כיצד הלב מעסה את המוח בזיבבואית חידתית את לי יותר מזיממבואית מעוררת  אותי למרחקים חדשים   אני מדברת בחופשיות זיממבואית וכותבת בזימבבואית מחברת בטיסה חופשית כמו חדרו לכל הפתחים סמים אסורים הזיותיי מתוחות ממני אלייךְְ סתומות וחתומות רק ...

מעט מדיי ומאוחר מדיי     שושנה ויג רשמים מחצי כנס לאחים שכולים מטעם יד לבנים ומשרד הביטחון.   בכיתי , כן היום בכיתי מזמן לא בכיתי אמרתי לכם שירד גשם   בצהריים באולם זר עם אחאים כאלה שאני לא מכירה עם אחאים כאלה שלא פגשתי הרבה זמן היו שם חיבוקים שלא ראיתי   בכיתי בצהריים על הכורסה באודיטוריום של ...

כמו חוני המעגל   שושנה ויג   רִצַּפְתִּי אֶת כָּל הַפִּנּוֹת בְּאֶבֶן שַיִש אֲדֻמָּה וְרִפַּדְתִּי אֶת כָּל הַחֲלָלִים בִּסְפוֹגִים עֲנָקִיִּים חָלָל עָגֹל עוֹטֵף אוֹתִי אֵין פִּנּוֹת וְאֵין זִיזִים בַּשֶּקֶט שֶלִי אֵין פְּגִימָה     נָפַלְתִּי פְּעָמִים וְקַמְתִּי שֶבַע בַּשֶּקֶט שֶלִי כְּמוֹ אַחֲרֵי אַהֲבָה אֵין סֶדֶק חָסֵר   צִיַּרְתִּי לִי מַעֲגָל וַאֲנִי מַמְתִּינָה אוּלַי יֵרֵד גֶּשֶם

      מַצְפִּינָה   שושנה ויג   עַכְשָו כְּשֶרֵיק לִי בְּמִישוֹר הָאֹפֶק לֵיל הַלְבָנָה מַכְחִיל כְּמוֹ סוּמָא בָּעֲרָפֶל מַצְפִּינָה הִלָּתִי סוֹדוֹת     צָרִיךְ לִמְזֹג לִי מִטִּפּוֹת הַחַיִּים וְלִמְהוֹל לִי מִצּוּף הָרְקָמוֹת שֶבּוֹרֵא בְּרֵאשִית וְלַחְלוֹט לֳי מִצִמּוּקֵי הַיַּיִן מַשְקֶה מְשַכֵּר מְשַקֵּר        או בגרסת אותיות דויד   מַצְפִּינָה   שושנה ויג   עַכְשָו כְּשֶרֵיק לִי בְּמִישוֹר הָאֹפֶק ...

לא שיר   שושנה ויג   לא יוצא לי לכתוב שירים כבר לא בקלות בא לי לכתוב אני מאבדת הברות אני מסננת הגאים כבר לא מחפשת חלקים     העולם שלי אפילו שאינו מושלם עדיין מוצא לו שלמות העולם שלי אפילו שהוא פגום ויש בו חורים קטנים ורווחים וסדקים בוהקים לא יוצא לי לכתוב שירים  

      עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שושנה ויג חצר סרגיי, 2008 , אוקטובר החצר נמסרה  לממשלת רוסיה, כמחווה ביטחונית   בְּמֵאָה שְעָרִים נִפְתָחִים שַעֲרֵי שָמַיִם בִּדְמָמָה מַזְעִיקִים קוֹלוֹת שוֹפָר לַחֲצַר  הַתְּפִלָּה אֶת בּוֹרֵא עוֹלָם   בִּירוּשָלַיִם בָּעוֹלָם הַזֶּה קִירוֹת הָאָרֶץ  דוֹמְמִים  עַל עָוֶל שֶפּוֹרֵם חִבּוּר  בֵּין אֲבָנִים לָאֲנָשִים   פִּלְאי עוֹלָם מִתְרַחֲקִים נְסוֹגִים עָמֹק רַק חֶשְבּוֹנוֹת קָרִים רַק יָהֳרָה  רַק בְּרִית ...

  ב-  15.10.08   נפגין הזדהות עם "חצר סרגיי"  ברחוב הלני המלכה בירושלים, באירוע יקחו חלק משוררים שיקראו שירים בנושא, "בית, מקום וירושלים". השיר "בעיר הולדתי" / נדיר צור נמצא מתאים לאירוע ועל כן פרסמתיו  כאן . בְּעִיר הֻלַּדְתִּי מאת – ד"ר נדיר צור   בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם קִירוֹת הַבָּתִּים נִמְלָאִים טַל עִם לֵיל, דְּמָעוֹת נִגָּרוֹת מִכָּל אֶבֶן, מַרְווֹת אֶת אַדְמָתָהּ הַסַּלְעִית ...