המתהווה בע"מ
  • אורה ניזר

    נולדתי בתל- אביב יפו, בתאריך הכי סוציאליסטי שאפשר ה 1 במאי, ומאז אני לא מצליחה להשתחרר ממנו ויש לי מחוייבות לאזרחי כל העולם. גדלתי בתל אביב – שחרזדה שכזאת שמחזיקה לך את העפעפיים פקוחות, ואת האזניים צלויות ומכריחה אותך לאכול את המישמַש שהיא מגישה לך בצלחת, ואתה מתענג על הטעם , רעש הלעיסה, הריח והצבע, ונישאר רעב. ובכל זאת עברתי לפריפריה, זה היה לפני הרבה הרבה שנים אבל הקשר לא נותק . מאז למדתי בלי הפסקה, יעוץ חינוכי ותולדות עם ישראל בבר אילן, מינהל החינוך באוניברסיטה אחרת, ועוד רבע תואר בסיפרות באוניברסיטת תל אביב, ועוד ועוד כהנה וכהנה, וכמובן שהייתי מורה, וליפני כן גננת, מאבחנת ומטפלת בילדים עם לקויי למידה, וגם אוטיסטים ופסיכוטים בבי"ח פסיכיאטרי, ועוד ... וכתבתי בעיקר שירה. ספר שירי "משחקים בחצר הפנימי" יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת הליקון. שירי פורסמו בכתבי העת לשירה: "הליקון", "שבו" וב"מטעם". כמו כן באתרי אינארנט לשירה

שלא להרדם על החיים

  הדרך מירושלים לרחובות   כִּמעט כּל הדֶרֶךְ מְנמנֶמֶת עַל יָדךָ, אַף שֶמִתאָמֶצֶת לִפקוֹחַ עֵיניִם לְזָהוֹת בַּחושֵךְ אֶת מִקוּמֵנוּ, הֵן נֶעֱצמוֹת.   עבָרנוּ אֶת שָער הגָיא. עכשָיו צָריךְ לִסטוֹת מִכבִיש מִספר אחד, אָמרתי יְמינָה לְכיוּון אשדוד, ונִרדמתי כֶּשפניתְָ וְִהמשכתָ.   יַשר יַשר בַּחוֹשךְ נהגתָ . הִתעוררתי אחרֵי שחלפנו אֶת התמרוּר יְמינה לרְחובות. שוּב פִיספסנו אֶת הפְּנִיָה הבּיתָה  אתה יודֵעַ ,בִּכדֵי ...

קרא עוד »

שני שירים

אפיטף זמני     כָּאן  גָרַה אִשָה  יָלדָה  מֵאָז  הַצְעָקָה  הָרִאשונָה  שֶלָה בְּבֵית חוֹלִים  "הָיַרקוֹן"  (שכבר אינו קיים) מחפשת  אֶת  הָאֶמֶת  הָאַחַת כדי לדעת, וּלְתָמִיד האם הצעקה עדיִן נשמעת?           וכשלא יהיה קול   וְגם אִם לא אֶרצֶה אומר- לַךְ הַיִי שָלוֹם   וּכשֶלֹא יִהיֶה לַךְ קוֹל עוֹד אֶשמַע אותךְ: "החיים הֵם בֵּית מימכַּר לסיפוּרים, לְכֹל ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאורה ניזר