המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
בחלק זה, האחרון, אעלה קמצוץ מסיפור חייו הקשור לנקודה היהודית.
קוראים לי רובר בצרפתית, רוברט באנגלית, בארה"ב בוב, ורובּ ב…. וכו" ומה שימכם? אני אומרת לו – אורה- ומסבירה לו את משמעות השם, האור השמחה… ומיד הוא נידלק, ומתלהב, אור, אורה, היברו… ומספר את כל קורות חייו אבל מתחיל מהאור, ההארה שחווה, שמצד אחד הביאה לו שלוה ומצד שני
חוסר שקט וחיפוש מתמיד ומתסכל .רוברט נולד בארה"ב להורים שהיגרו מהולנד לפני מלחמת העולם השניה, משלא הצליחו להסתדר כלכלית , הם שבו להולנד בשנת 1952 כשרוברט היה בן שנתיים . בהיותו ילד הוא שימש את הכומר בטקסים, אבל במהלך הזמן חש שלא בנוח עם התפקיד הזה, ואז יום אחד הוא מספר, הוא הרגיש שהוא מוצף אור, מן תחושה עמוקה חד פעמית הוא קורא לה הארה, אבל אומר שזה יותר מהארה הוא מצא את עצמו מואר בבת אחת בכל הגוף, כולו היה אור, באותו רגע דרמטי הוא הבין שהטקסים והריטואלים הנוצריים אינם יכולים להיות חלק ממנו, ודוקא הריטואלים הדתיים של היהודים הם שעולים מתוכו, הם שייכים לו והוא להם. מאז הוא מרגיש שייך לפחות בלב לעם היהודי, והפסיק להסתובב בין כותלי הכנסיה. מאז שהתחיל לחפש את שורשיו היהודיים, הוא חסר מנוחה, והוא משוכנע שיש לו שורשים יהודיים, ולא רק בגלל קירבת הנפש שהוא חש כלפי העם היהודי, אלא גם משום שהוריו היו קתוליים מדי, כמו המומרים שדבקים בדת כדי להוכיח שהם נוצרים יותר מנוצרים. מה שהאיץ אצלו את חיפוש השורשים היה העץ המשפחתי שבנו בן ה 13 היה צריך לעשות בביה"ס כחלק משיעורי הבית, ( זה היה בארה"ב ) כמו בבתי הספר שלנו לפני בר מצווה, אבל רוברט לא יכול היה לספק לבנו קרובי משפחה, כי הוריו לא רצו לשתף פעולה, אי אפשר היה לחלץ מהם שום מידע, גם לא מאיזו דודה קשישה שהיתה לו ולא היו ביניהם קשרים. וזה עורר אצלו יותר מחשד שהם מסתירים משהו. הוא חיפש בכל מקום אפשרי שם משפחה מוזר כזה כמו שיש לו , שהוא מוזר בהולנד כמו גם בארה"ב, וגם באינטרנט השם שלו kruzdlo הוא היחיד בגוגל, אין עוד כמוהו. רוברט מבין שמשפחתו המציאה שם כדי למחוק את העבר. הוא הגיע לג"ירונה כי חשב שאולי ימצא את שורשי משפחתו בספרד, אולי מספרד הם היגרו לאמסטרדם עם הגרוש בשנת 1492, ובשלב מסויים במהלך הדורות מישהו מאבותיו התנצר. בהתרגשות רבה הוא מספר שהקטלנים מחקו כל זכר ליהודים, וגם כיום הם לא מוכנים לדבר על התקופה ההיא הם מתכחשים, מדחיקים הכל הוא אומר בהתרגשות וחושב שמגלה לנו משהו מהעבר היהודי שלא ידענו עליו.
רוברט למעשה בקש מאיתנו להפנות את תשומת ליבם של חברינו לשם שלו, ואם מישהו יודע משהו על השם kruzdlo או שזה גורם לו איזו אסוסיאציה הוא מוזמן לכתוב לרוברט לאתר שלו. אפשר גם בבלוג או אלי במייל ואעביר לו. רוברט הוא אמן רב תחומי ומציג את עבודותיו ציוריו במדינות שונות, הוא גם חוקר, כותב מסות בענייני סיפרות ופסיכולוגיה, משורר וסופר. הוציא לאור כמה וכמה ספרים, הוא איש מרתק, אתם מוזמנים לאתר שלו. הקישו kruzdlo בגוגל ותגיעו לאתרים שלו, כל מה שתמצאו שם בשם הזה קשור בו ובמשפחתו, ואם מישהו מעוניין לתת לו מקום להציג את עבודותיו בגלריה כאן זו תהיה מחווה נאה, הוא פשוט מת להציג כאן…. אולי מכאן תבוא לו הישועה ויסתבר לו שהוא ממשפחת קראוזה, או קרוי, או קצמן, קריץ, או…
האסוציאציה שלי היא צלב דוקא מה שמדגיש את כוונת המשפחה להזדהות עם הדת הנוצרית.
סיפור נחמד וכתוב בעדינות זורמת .
כן אני אוהבת איך שאת מוצאת סיפורים כביכול קטנים שהם הסיפורים האנושיים המייצגים . כן סופרת ממטר…:)
הי מירי, כן, גם לי זו האסוסיאציה הראשונה שעלתה, אבל מי יודע? בכל מקרה הסיפור קצת מוזר לא? והאמת שאני לא יכולה לספור ממטר בלי משקפיים.:)
סופרת בלב הרחב שלך . בשביל זה מספיקים משקפיים עם מתאם חמלה
היסמקת אותי, מירי, :)ותודה, ואני באמת לא מעיזה לראות את מה שאת מייחסת לי, כי כולנו לפעמים כך ולפעמים אחרת.
אורה, איזה סיפור מוזר יש לאדם הזה. גם הפגישה עם האור והאורה שאת…
אורה הסיפור כתוב ברגישות רבה וכמו הספור הקודם ההתבוננות בפרטי משקפת את האוניברסלי ,אין מקריות בחיים, מי יודע אילו תוצאות יניב המפגש הזה ,שכולו עומד בסימן של אור
תמי, זו תפיסה מיסטיקנית, אני חושבת שפשוט השם שלי עשה לואסוסיאציה עם חווית האור שלו.
חנה, במצבים כאלה אני לא בטוחה שתמיד המיסטיקה עובדת לטובתי, מאז שהעליתי את הפוסט השני עליו קרו כמה דברים בבלוג שלי, בעצם במחשב, לי ניראה שהוא חדר לי למחשב, האם אצל מישהו מיכם השתלט הבלוג שלי , ופלש לשטח המחיה שלו? כי אצלי כשניכנסתי למי מכם מצאתי שם לפעמים את הפוסט עליו, ולפעמים את כל רשימת הפוסטים שלי, מוזר נכון?
מאחר ואף אחד מכם לא התלונן הסקתי שהוא חדר לי לבלוג דרך גוגל. ואולי זו פרנויה, אבל קרה עוד משהו…
עכשיו ,אורה, את ממש מסקרנת אותי אני מתה על הספורים האלה ,מה עוד קרה?
חנה, האם את מיסטיקנית?
אני סטודנטית לקבלה, תמיד האמנתי, אורה, בהשגחה פרטית ,תמיד האמנתי שאין מקריות בחיים ,שכל מקרה פרושו מה" קרה או ה" רקם, אני לא אישה דתית, אבל מאד רלגיוזית ,מאמינה בתיקון רוחני המוביל מאגואיזם צרוף לאהבה ואלטרואיזם- זה אני ,זה נקרא מיסטית? לא יודעת. תודה על התגובה שלך לפוסט שלי, את מתוקה.
חנה, הממתיק את חברו מומתק. תודה על התגובה, איפה את לומדת קבלה? אם את לא רוצה להשיב כאן אפשר במייל
היי אורה
זה סיפור יחיד במינו, המציאות והספרות חברו ביחד, מאחל לו לבוא לארץ, הוא פשוט בןאדם שמוכן לחיות בספק.
וזה שה…להריש שמסתירים… והוא לרא מוותר
להתראות טובה
הצלחת להכנס לעורו (ולאורו) של האדם הזה. המציאות עולה על כל דמיון. מאחלת לו בהצלחה במסע השורשים, סיפור עצוב ומוזר, ודאי יש דומים לו בעולם(בפולין נתקלתי בכמה וכמה סיפורי מומרים) אך כמה קשה לו ודאי לחיות כך, תלוש.
אסתי את צודקת, יש מן תלישות אולי קצת מטורפות , והברנש נודד כמו יהודי…
הוא דוקא עושה חיפשים גניאולוגים, נסי להכנס לאתרים שלו ותראי.
זו היתה תגובהלך, טובה
כתוב מעניין .
היום כשהתבוללות של היהודים בעולם קרובה לחמישים אחוז בטח יהיו הרבה צאצאים שיחושו כמו רוברט כמה עצוב.
יש לי סבתא גיורת שגם לה היו שורשים יהודים לא ברורים והיא חשה בהם, כזה בתוכך אי אפשר לגרד את זה בקלות.
גם אני הכרתי בחו"ל סיפורים דומים אחת הסיבות שאני חיה כאן ולא בחו"ל ויש לי אפשרות זה מפני ששם הממון יגיע ליהודים יותר בקלות מאשר בארץ הקודש
ששם האדמה מחייבת אבל לא בטוח שתכיר את שיוכם העתידי של ילדיך.
נכדיך או נינך (לרוב).
יש תמורה נפשית שורשית שאתה משלם על הזכות לחיות ברווחה.
זאת הערת שוליים שלא קשורה לרוברט.
ההתבוללות בלתי נימנעת כשחיים בחו"ל , גם יהדות פריז מתבוללת ועוד איך, בגלל זה חלקם עושים עליה.
בהחלט מעניין ומרתק האיש והמפגש.
מסכימה איתך איציק
איש מעניין, סיפור מעניין.
ההארה שחווה, שמעתי את זה כבר מכמה אנשים.
מה קורה בעולם הזה ?
ואם הוא מתעקש להיות יהודי, שיהיה.
צריך לשלוח אותו למדור לחיפוש קרובים :))
אבל באמת, אני יכולה להזדהות איתו ועם הצורך העז למצוא מה שהיה.
רונית, מי שתלש את עצמו משורשי משפחתו הגרעינית, והיותר מורחבת בעקבות כל מיני ארועים, מרגיש תלוש, ולא יכול לתת לילדיו את מה שהם זקוקים לו –שורשים.
סיפור מעניין, אורה.
תודה שאת משתפת.
ומסרי לו את ברכת הדרך ממני.
תודה שחר, ואני מפנה את השטח לברצלונה שלך,
אורה, סיפור מעניין ונוגע ללב. אני מאחלת לאיש שימצא שלווה ושורשים.
אורה, גם אצלי כשאני מתנתקת מהבלוג שלי (כלומר עושה logout) ועוברת לבלוג אחר, הבלוג שלי נמצא בשטח הבלוג האחר שאני מבקרת בו. אז אני סוגרת את הדפדן וחוזרת שוב לאתר וככה "ההשתלטות" הזאת מפסיקה. כנראה שזו בעיה באתר
איה, תודה, כן אולי ירגע כשימצא שורשיו ואולי זה יכניס בלגן גדול יותר לחייו, מי יודע. הרגעת אותיבענין השיבושים בבלוג, נראה לי מוזר שאף אחד לא דיבר על השיבוש הזה, ורוברט לםי מה שהוא אמר יודע להכנס לכל מחשב , מן האקר כשנחה עליו הרוח לעשות את זה, אם כי הוא הרגיע אותי שאין לי מה לדאוג…
צריך להגיד לו שישאר בן אדם טוב, לא מוכרח יהודי, גם זה הרבה.
לבנה, הוא ילד גדול, יעשה מה שירצה עם חייו , מסכימה?
אכן יש בסיפור קרני אורה – יפה איך שאת מביאה את סוף הסיפור מהפרק הקודם לטובת הקורא העצל. כבר כתבתי לך שמפגשים כאלה, או שמא הצטלבויות:)כאלה הופכות טיול תיירותי למסע של הנפש למחוזות אין חקר. תודה ששיתפת, אלך להצליב מידע על kruzdlo
למשה, אנחנו מסכימים שטיולים מעניינים הם אלה שיש בהם פגישות אנושיות, דיהור עם הנוף האנושי. אשמח אם תשתף אותי בגילויים מעניינים על רוברט זה, יש משהו מוזר בו בפתיחות שלו בהתרגשות, בסיפור, בהתנהלות המשפחתית שלו.
וואו, אורה, איזו תפנית. נשמע מאוד מעניין לדבר עם האיש ואפילו לעזור לו בחיפושיו (לו הייתי גנאולוג..)
ליניב, האיש באמת מענין, אולי צריך לבדוק ברשימות של משרד הפנים, ביד ושם, בית התפוצות, לכשאתפנה אבדוק …לא צריך להיות גהיאולוג בשביל זה יניב, רק אנרגיות.
מסקרן מאוד. נורא בעיני לחיות עם קיר אטום שמסתיר את הזהות של אבותיך – אולי הם מוסתרים מסיבות אחרות, לאוו דקווא בגלל שהיו יהודים, אבל זה ודאי קשה מאוד. ההולנדים מסודרים – שיחפש מידע על המרות דת לפני מלחמהע" השניה בהולנד, אולי זה יאיר עוד פינה.
מיכל יקרה, אכן קשה לחיות בלי תחושת זהות ברורה שמושכת שרשרת , ההולנדים מסודרים, אבל כנראה אין עוד שם כמו שלו, והוא יחפש ויחפש עד שימצא או שיתעייף.
כתיבת הסיפור שלך היא מאוד מעניינת ומרתקת כמו בסיפורי בלשים, כך גם רוברט צריך לחפש בנרות את שורשיו, והלוואי שימצא כי כמו שאת האור הוא פגש ולא הרפה,המילה במקרה נפגשתם זה לא סתם, את המילה מקרה ניתן לקרוא גם בצורה של קארמה דרך של חיים שהאדם צריך לעבור אותה, ולאדם יש שתי אפשרויות של בחירה אחת בדרך הקלה או בדרך הקשה, אבל "כל הדרכים מובילים לרומא". הכוונה שבכל דרך שילך הוא יגיע למטרה שלו. הלוואי!