הבלוג של עדנה שמש סופרת, מתרגמת, עיתונאית עצמאית, מבקרת ספרים
אני שמחה להפנות אתכם למדור השירה של וואינט, שם התפרסמו שלושה שירים שלי, אני חושבת שחלקכם מכיר אותם:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788028,00.html
אני שמחה להפנות אתכם למדור השירה של וואינט, שם התפרסמו שלושה שירים שלי, אני חושבת שחלקכם מכיר אותם:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788028,00.html
יפים השירים
השיר השני מרגש במיוחד
שיריך מרגשים ,עדנה, נוגעים בלב
תודה חנה!
חִיטְטוּ בְּךָ הַאֲחָיוֹת
כְּאִילו הֲיּיתָּ עֲדָשּים שֶיֵש לּפְלות.
דימוי יפה וחזק.ולא רק הזיקנה מחוטטת. גם נשים. בעיקר סביב הריונות ולידות. אני לא יכולה לשכוח את הכאב הפיזי והמטאפורי של החיטוט הזה.
איריס,
כשכתבתי את השיר כלל לא עלה בדעתי הקישור הנשי הזה שאת כל כך צודקת בו, בייחוד בתקופות שבהן ליולדת לא בדיוק היתה אפשרות לבחור את תנוחת הלידה, את סגנונה – אני באמת חושבת שהיום אפשר ללדת אחרת – אפילו בים, לבד, עם השגחה ראויה כמובן ובלי החיטוט הזה, למרות שעל דעת הרופאות והרופאים הוא נחוץ, לטובת היולדת והנולד.
כן, עדנה, יש לי חברות שעשו את זה.
כן, עם השגחה מרחוק אין סיבה שלא. בהולנד למשל זה מאוד מקובל ללדת עם דולה. אני מודה שאני אף פעם לא חשבתי על כך עם שלושת ילדי. ילדתי אותם בבית החולים, כאילו שרק ככה אפשר. מה שמוכיח את ערכו של שינוי מחשבתי, אפילו של אופנה..