שלווה שלא היתה כדוגמתה
מאת
עדנה שמש
סָחְלֶבּ זרְעךָ
עַל בִּטְנִי וּבְתוֹכָהּ,
צֶ"לו גֵוְוךָ
נִימוֹחַ (כְּמו ציוּר של דָאלִי) על הסָּדִין וְהַשְמִיכָה,
וְכוּתָנוֹת שֶׁל אוֹר הוֹדְפוֹת מִמֶּנּו אָט
אֶת עוֹלְלוֹת הַחֲשֵיכָה.
בָּחַרְתִּי בַּבְּרָכָה. בְּלֵב-לִיבּוֹ שֶל הֲס. הוּלֶדֶת יוֹם.
שׁוֹכֶבֶת נִכְחךָ. מָה שֶנִּקְרָש נִקְרָש, מָה שֶנָמַס נָמַס. תָּא אֶחָד וְאחַר כָּךְ מִילְיון
וְראשִׁי הַלֶּאֶה נוֹבֵט מִקִּיבּוֹרֶת זְרוֹעֲךָ כְּמו עוּבָּר שֶׁל פֶּרח בָּר.
רָק אֲנִי וַאתָּה, קְלוּעִים כְּצָמָה בְּחָלָה מְתוּקָה של שָׁבָּת,
עוֹשִׂים יד–אחת בפּוֹקֶר הזמן: אתה, את; בּן, בּת—
* * *
(C) כל הזכויות שמורות לעדנה שמש
נפלא ביותר.