הבלוג של עדנה שמש סופרת, מתרגמת, עיתונאית עצמאית, מבקרת ספרים
אז הנה, הספר החדש שלי הוטל מלטה, בחוץ.
אני בכלל כבר חודש בפורטוגל, בליסבון, ולכן עוד לא הספקתי לראות אותו תופס את מקומו בצד אחיו האחרים, בחנויות הספרים… בינתיים אני מתעוררת כל בוקר מול נהר הטז'ו, לומדת את מנעד צבעיו והתרגשויותיו. הבוקר למשל היה משוך עליו ערפל לבן, מוחשי, שהעלים את כחולו ואת האוניות, המעבורות, ספינות המפרש השטות עליו אל האוקינוס וממנו ורק קולה העמוק של צפירת ערפל של אוניה גדולה שולח עד אל אוזני.
מחר אני נפרדת מהעיר הנפלאה ליסבון, מאנשיה מאירי הפנים, המאווירהּ הצלול. עוד אחזור.
הפעם אני בוחרת לצטט מהוטל מלטה דווקא את שלושת המוטו שבחרתי עבורו, בפתחו. את האמרה השגויה אולי, כי נאפולי איננה ונציה, רומא או פירנצה, והדרמה האצורה באמרה מפוקפקפת. נאפולי היא הבסיס לסיפור שלי, אבל מוטב לראות עוד ערים יפות בעולם לפי שיחליט מי למות לאחר השהייה בה כי ראה כבר את היפה מכול.
במוטו השני מדברת אווה בלום, אחת מגיבורותי הראשיות, מדם לבה. היא איבדה את אמה מוקדם מדי, בימי המלחמה, ובלבה היא חשה שאין היא כשירה להיות אימא, אבל הכול כבר עבר, הכול מאחוריה, גם אם יש לבתה לילי חשבון לא סגור איתה. אבל לילי היא דמות מישנית בסיפור, אווה מעניינת אותי הרבה יותר.
במוטו השלישי, האחרון, מתדפקות שתי ביצים קשות במים הרותחים נורא, בשירהּ הנוגע ללב של המשוררת הפינית סירקה טורקה. ארנסט, גיבורו האחר של הוטל מלטה, יודע בלבו כי "בִּמְעוּף צִפּוֹר אֶפְשָׁר בְּהֶחְלֵט לְהַגִּיעַ הֵנָּה, רַק שֶׁקְּצָת קָשֶׁה לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ" כמו שטורקה כותבת. רק עוד פעם אחת הוא מבקש להמריא, רק עוד פעם אחת הו אמבקש לעצמו כנפיים.
Vedi Napoli e poi muori
אִמרה עממית ידועה (שנראה כי טעות ביסודה)
כל אחת צריכה להיות ילדה של מישהי לפני שהיא יכולה להיות אימא של מישהו.
אווה בלום
בִּמְעוּף צִפּוֹר אֶפְשָׁר בְּהֶחְלֵט לְהַגִּיעַ הֵנָּה, רַק שֶׁקְּצָת קָשֶׁה לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ. בַּהַתְחָלָה תָּעוּ הָאֲנָשִׁים פְּעָמִים אֲחָדוֹת בִּנְסִיעָתָם, אַחַר-כָּךְ הִפְסִיקוּ לְנַסּוֹת. הַצִּפֳּרִים לְעֻמַּת זֹאת בָּאוֹת דֶּרֶךְ קֶבַע. אֲנַחְנוּ גַּם אֵינֶנּוּ מְחַכִּים לְאַף אֶחָד בִּמְיֻחָד. לְפֶתַע מֵרִים הַכֶּלֶב אֶת רֹאשׁוֹ, אֲנִי חֲדֵלָה לִכְתֹּב. זֹאת רַק הַבֵּיצָה, הַמִּדַּפֶּקֶת עַל קִירוֹת הַסִּיר בַּמַּיִם הָרוֹתְחִים נוֹרָא.
סירקה טורקה, מפינית: רמי סערי