הבלוג של עדנה שמש סופרת, מתרגמת, עיתונאית עצמאית, מבקרת ספרים
לא קונה יותר בקום איל פו!
מי שם שק על ראשו של אדם? אנס? רוצח?
הפעם זה הפרסומאי/ת של יצרני הבגדים 'קום איל פו'.
האסוציאציה ברורה. המסר אלים. וכאמור, לא בצילום משטרתי מדובר, אלא בפרסומת מקוממת לבגדים.
זו פרסומת אלימה, וגם אם האלימות הייתה מודחקת לכאורה (והיא ממש לא) הפרובוקציה ברורה, וכדאי מאוד שהיא לא תצלח. ברור לגמרי שלבגדים של הבחורה עגומת המבט ומכווצת הכתפיים – כיאה לקורבן מסוג שהוא, שהיא נדרשת לגלם – יש חשיבות משנית. המסר הוא העיקר והוא חולני, מעוות, אלים ודוחה. הפרסומאי/ת הגדיל לעשות – השק שהושם על ראש הבחורה שתיכף הולכת להיחנק בתוכו (לפחות מטפורית!) אינו שק רגיל – יש לו שתי אוזניים זקורות, חייתיות, כלומר גם דמוניזציה של דמות הבחורה יש כאן. וזה לא הכל: על צווארה הדוק מאוד סרט שחור שממבט ראשון יכול בהחלט להיראות כמו חתך של הצוואר. ואחרון, ומאוד לא חביב: בקדמת השק נתפר פה אדום מפייטים, שמעוות את פיה של הבחורה. לא בדיוק אסוציאציה לרצח של אליזבת שורט – אבל עוד קצת אדום בכיוון האוזניים וזה בהחלט היה מזכיר את זה. וכל זה למה? בשביל לפרסם בגדים באופן פרובוקטיבי ובזוי?
כף רגלי לא תדרוך בחנות של קום איל פו כל עוד הם מתמידים בפרסומות מסוג זה, שאינה הראשונה בסדרה.