הבלוג של עדנה שמש סופרת, מתרגמת, עיתונאית עצמאית, מבקרת ספרים
להנאתכן/ם חברות/ים יקרים,
http://www.nrg.co.il/online/47/HP_310.html
נ.ב.
ברור לגמרי שאני יותר יפה בצילום מאשר במציאות, אך על זה מגיע כל הקרדיט לצלמת, סמדר כפרי…
להנאתכן/ם חברות/ים יקרים,
http://www.nrg.co.il/online/47/HP_310.html
נ.ב.
ברור לגמרי שאני יותר יפה בצילום מאשר במציאות, אך על זה מגיע כל הקרדיט לצלמת, סמדר כפרי…
איזו זכות נפלאה עדנה לגור בפריס ולכתוב בה ספר. הספר לפי הפרק שקראתי מושך ומלא יופי
תודה רבה מירי, אכן זכות גדולה לכתוב בפריז והשהייה בה השאירה אצלי צורך כמעט פיזי לחזור לעיר הזאת לתקופה ארוכה יותר. אני קוראת בפייסבוק את מה שנולי עומר כותבת כל הזמן (היא עזבה לפריז בלי להבטיח לחזור) ואני ממש מקנאה בה – בייחוד על מה שהיא כתבה ואני הרגשתי כל כך כשהייתי בפריז – שהיא מלאת אנרגיות כל הזמן.
קראתי מה שכתבת באחד מהפוסטים האחרונים שלך ואני רוצה לאחל לך המון טוב, ובריאות, ואנרגיות טובות.
אם תקראי את דיונות החול של פריז, אני מקווה שתהני מקריאתו
אני רוצה לקרוא את הדיונות שלך ובהזדמנות ובלי נדר אצלול לתוכו ממעטת מאוד לקרוא, כי אני עצמי לפני כתיבה חדשה ולפני שילוח ספר למסעו… אבל ספרך מושך אותי
והתמונה שלך יפהפיה מבליטה את יפי הצבעים
בהצלחה עדנה יקרה ושבת טובה
ואל תקנאי במי ששוהה ברומא או פריז תוכלי להיות כל הערים כולם כאן בישראל שהיא טבורו של עולם
צ"ל -כולן-
תיקון מלמעלה
טוב, זו קנאה בריאה כזאת שאפשר לשים בין מרכאות – כזו שמצעפת את העיניים ופשוט מזכירה לי את פריז… אני 'מקנאה' בנולי כי כשהיא כותבת על חוויותיה, הן מזכירות לי את חוויותי שם – כך שזה רגש טוב דווקא (לא קנאה ירוקה…)
יהיה נהדר אם תקראי. אני כמובן מבינה לגמרי את המוד הנפשי שסופרת נתונה בו כשהיא כותבת (נכון גם בלשון זכר כמובן) – אי אפשר לספוג הרבה, יש מלאות גדולה של מילים.
אז קודם כל בהצלחה רבה עם הכתיבה. באיזה שלב נמצאת כתיבת הספר?
הנה גם אני מתגעגעת כבר לכתיבה אבל עוד שקועה כל כולי בספר הזה, אף שהוא כבר אינו זקוק לי, לכאורה.
ושוב בהצלחה רבה, עדנה.
איזה יופי עדנה. כתבה מפרגנת כל כך! והתמונה נהדרת! 🙂