מדִבשך, יערה, (סיפורְשיר אהבה)/ עדנה שמש
בבוקר הכו הרוחות גלים
גלים,
כחולים (מה שמיִם-מה ים) דיברו אהבה רטובה עם החול, התנשפו בלי בושה (כסוטים רגילים) מתרגשים בכחול הגדול. בבוקר הכו הרוחות,
התחבטו בחומות הכורכר,
(כיבו את נר-הלילה הנרעד בנשיפה, העיפו לאוויר פופקורן של נייר).
גווי נרעד, רגלי טבעו בחול (הצהבהב) סימנים קשים לפענוח, (אולי S.
O.
.S
אולי כמה עולה ארטיק לימון).
לחש של קסמים לחששו המשבים על שערות הדבש של יערה, צחקקו-ליקקו את מצחה, ואוזנה, (שערותיה זרועות מ
ד
ו
ז
ה
רוחשות עפיפונים) ואני,
אני
אני
אני
מוטב לא אביט עוד בעיניה (עיניה, יערות דבש חומות עם אישונים קטנים), עיניה היפות ריקות מעננים.
יערה שרועה על שמיכת הפיקֶה קוראת סימון דה-בובואר, מנכסת לה רעיונות, צדפים ושיזפון עמוק, (שיערה, אשד-דבש, צמר גפן מתוק שריחו ריח קוקוס – זה השמפו שלה – נוטף מור וזיעה). אני לוקח משרוקית של מצילים, שורקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
כנגד הרוחות שמהסות את הצלילים,
אולי
תרים יערה את ראשה, אולי תרים יערה את ראשה הנואש ואקלע את חלות הדבש לצמה ארוכה, עבותה. יערה קמה לאיטה, מנערת את שמיכת הפיקֶה (גרגרי החול בעיני, דמעות או גירוי) טומנת את בובואר עמוק בתיק הבד הירוק,
הולכת
לאיטה,
אל המכונית
שערות הדבש שלה מ
ד
ו
ז
ו
ת
לוחכות את כתפה, צורבות בי (לא בה), אהבה
השירסיפור הופיע עד אמצע נובמבר כעבודה בתערוכה בנושא הדבש במוזיאון אשדוד על שם קורין ממן.
האם נזכה לתמונה שלך בבלוג?
מרגיש אישי יותר לטעמי.
השירסיפור יפה!
היי ראייתי את העבודה, היא מאוד מיוחדת…
ממחישה את השירסיםור
להתראות טובה
עבודה מקורית ומתוקה כדבש