תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

באין לי מולדת אלייט אבקסיס

הספר " באין לי מולדת" של הסופרת אלייט אבקסיס, שיצא בהוצאת ידיעות ספרים, הוא בעצם ספר נטול עלילה. וככזה הוא מועד לפורענות. יש פה מספר פסקאות שהופכות לנו את הבטן כמו זו שמופיעה בעמוד 114 , בקטע בו מגיעה גיבורת הספר, המורה היהודייה אל הרכב שלה ומגלה עד כמה היא שנואה. הנה ציטוט: " אל תבכי המורה," הוא אומר, " ...

קרא עוד »

השמלה

היום הסתובבתי בשינקין לצורך איזה עניין, וזיכרונות רבים הציפו אותי, הכל היה נראה לי נחמד ומסביר פנים,אנשים, מבטים , קריצת עין שלי אל אויר חופשי שאינו מיודעי לאחרונה. אכן מסתבר שתל אביב היא אבן דרך, נדבך חשוב בעברי, עד כדי כך שלא התאפקתי ורכשתי לעצמי שמלה, היא לא עלתה הרבה , עוד סיבה לחגיגה. השיבה לבני ברק כבר הייתה אחרת, ...

קרא עוד »

אנתולוגיה אינטרנטית נשית

הסיפור שלי שתחילתו בפוסט קצר כאן, המשכו בהפיכתו לפרק בספר, סופו שינויים מסוימים ושיבוץ בספר" לפני ואחרי בבני ברק סיטי" זכה בתחרות של המגזין להיות הורים. בשנת 2012 התאים גם לאנתולוגיה הנוכחית. http://pregbirthanthology.wixsite.com/anthology

קרא עוד »

לכבוד ג' תמוז מתוך " לפני ואחרי בבני ברק סיטי"

נועה ניקול ונטלי שרה נכנסות הביתה בשעטה מאושרת. נועה ניקול מחייכת אליי ואני מתבוננת באופן בו היא נגררת אחרי נטלי שרה שמאיצה בה. כך הן מאז שהיו שהיו ילדות. עכשיו ברור לי שהשתיים מסתירות ממני משהו, רטט של התרגשות עובר בהן, והן נראות כאילו יכלו לדלג מעל כל מכשול. נטלי שרה פורצת ראשונה עם הבשורות, " בי' תמוז אני ונועה ...

קרא עוד »

הילד שלי חרדי

בשבת הילד שלי עצבן אותי. הוא עצבן כמו שרק הוא יודע, התחצף, התפרע, אפילו זרק כרית ששברה גביע זכוכית ממנו שתה אחד הנוכחים. זה היה מוגזם, ולא הייתה סיבה שמצדיקה. אם כי מבחינתו הייתה. מבחינתו תמיד הייתה ותהייה. אז בא תור העונשים והסליחות וההתמקחויות. הילד שלי טען שתמיד אני לא נותנת לו לרדת למטה, אחרי שהוא מתנהג רע,  וזה עונש מאוס, הוא ...

קרא עוד »

ראש חודש סיון, מתוך לפני ואחרי בבני ברק סיטי

מיכל היא מעין שכנה. היא מעין שכנה ולא שכנה ממש, כי היא מתגוררת ברחוב שלנו בשכירות, ולאלה אני נזהרת מלהקשר. מי יודע אם יום אחד לא יקומו ויעזבו. ובכל זאת כשאני רואה אותה בשעות הצהריים אני נזכרת בעצמי צעירה יותר. פעם גם אני הייתי היא נסחפת ונסחבת עם שלושה צאצאצאים ומשרבבת לשון ענקית מבקשת את אווירו הטוב שלהעולם. מיכל היא ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת