תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

על נס שמתחיל במזוזה

חובה עלי לפרסם את הנס שמתחיל במזוזה. כן. לפני מספר שנים חליתי במחלה נדירה, לא משהו קריטי, אבל מעצבן, אין חולים, אין מחקרים, והתרופות לא משהו, בקיצור מסתדרים. כתבתי אז לרבי , פתחתי באגרות והוא ביקש ממני שאשא איתי לכל מקום שאני הולכת מזוזה וקיבלתי עוד הנחיות. אני כאמור עשיתי לפני שהבנתי. , אני הרי משתדלת לאמץ את נעשה ונשמע. ...

קרא עוד »

מאבק לא ברור

מודה שאני לא מבינה מה קורה כאן בארץ בשלל תחומים אבל כרגע זמני לא בידי,אז אתמקד טיפה. למשל: מחאת המכנסים הקצרים, מצידן הן צודקות הנערות בתיכון הן רוצות שגם בנים ילכו עם מכנס ארוך, איפה טמונה הבעיה. היא טמונה בכך שאין מה לעשות בלי קשר לנעשה באותם תיכונים, נשים חושפות את גופן יותר מגברים, זה לרוב, לא בהכללה כמובן, אבל ...

קרא עוד »

עצב מול שמחה גדולה

ק' נפטרה מהמחלה, היא הייתה בת גילי ודמתה לכוכבת קולנוע זערורית, היו לה שפתיים מלאות עליהן הקפידה למשוח אודם לוהט, עיניים ירוקות ושיער בלונדיני, היא הייתה סופרת, למרות שהספר שכתבה על חייה לא התקבל לשום הוצאה, הם טענו שהוא טוב, אך קשה מידיי עבור הקורא הממוצע. היא הייתה גם ציירת ומטפלת אלטרנטיבית, בגיל שלושים שם הייתי במשבר נוראי וגם היא,כל ...

קרא עוד »

בכי לפני הנרות

חזרתי בתשובה בהבזקים, הבזקי אור זעירים וכמיהה לתורה. שעור ועוד שעור, והכד לא התמלא. תותחים ירו לעברי . לכן פסעתי ביניהם המומה. משהו אדיר שאי אפשר לכתוב, להסביר התגלה. פתאום הסכמתי לקבל את מה שאי אפשר להבין על מה. הספר שלי שונה בתכלית ממה שעברתי- כי את עצמי לא יכולתי להביא לחלוטין בהיבט הזה לפחות, הוא עוסק במשבר אמוני מסוים. ...

קרא עוד »

ירושלים שלי

ירושלים שלי מסתעפת קולמוסה חותר בחרבה שדה אלמוגים גומע גל מים שאין בה מה הוטל עליה מה היה עברה אני כולי שדרה מעולפת חוצה כביש סואן נשימתי ארוכה ומבוהלת מבטי בוחן בגדי מלך חדשים ששזורים על עמודי השש שלאורכה צעדי ניתק ריח אדמתה הידועה מכרסם בכורסאות החמימות שהדמימו בי את שובה נהר כסוף מטלטל צוואר שלוח כה נדרכתי תמתי עד ...

קרא עוד »

שלהם הוא הלילה רן שורר

באחת השכונות מוצבות ספריות נידות שנושקות לתחנות האוטובוסים משם לקחתי את הספר הבא שהיה רב מכר בשנות השבעים ושמו: " שלהם הוא הלילה" מאת רן שורר, ספריית הפועלים. הספר הזה נגכ לליבי עמוקות, למרות שמצב הפשיעה בארצנו החמיר מאד מאז שנכתב. בעברי עבדתי בצבא במשרד ת"ש, ואולי מאז פיתחתי רגישות לנושא. אני מודעת היטב לעובדה שמתוך מאה מקרים בהם תחשוב ...

קרא עוד »

שלוש תהיות

איך אדם יכול מצד אחד לרחם על ילדיי העובדים הזרים,ומצד שני לטעון שהחרדים סחטנים כי הם מבקשים את הגדלת קצבאות הילדים על מנת למנוע מאותם ילדים, שהם ילדיי עם ישראל, להגיע לחרפת רעב. אריק פרום טען: שמי שאוהב ילדים, יאהב כל ילד, יוצא לי לעבוד עם ילדי עובדים זרים ,אני אכן אוהבת אותם, זו סיבה מספקת לשנוא את כל השאר? ...

קרא עוד »

לא יעשה אדם את נפשו שקר

כשאתה כותב ועסוק רק בזה, אנשים מרימים גבה ורואים בך בטלן.לא משנה אם אתה מסביר להם שלמרות שמצבך הכללי אינו משביע רצון, אתה יודע שזו השליחות שלך, וניסית כבר הכל ,רצית להשביע רצון, להביא לחם לביתך, ולשווא… גילית שעליך להתעקש על מה שנראה לרבים כאבסורד מוחלט. כולנו חיים בסביבה, באקלים מסוים, לא על אי בודד, מה לעשות והחברה מודדת אותנו ...

קרא עוד »

האחר

הגעתי למסקנה הכמעט מצערת, אין לי מושג היכן לאחוז מי אני?לאיזה מגזר יש לשייך אותי סופית,דבר שיסייע לי לשווק את עצמי כי אין כמו כותרת ראויה. אז נתחיל האם אני ספרדיה דתייה שמשתטחת על קברים ומנשקת קמעות ? כן ולא. ספרדיה או דתייה שמנשקת מזוזות ? לא ובעצם כן רגע גם וכן. מצביעת ליכוד? לא שמאלנית שרק חלק מהעם שלה? ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת