תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם

נסענו יחד להולנד ( תמונות יעלו בהמשך בלי נדר), אני ובעלי וגם הילד אחרי שני עשורים שלא היינו בה יחד, כן ביקרנו כל אחד לחוד, אבל גם בטפטופים, הפעם זה היה לצורך ביקור משפחתי. בין היתר זה היה היארצייט של אמו המנוחה של בעלי  והיה לנו חשוב להקנות לבני המשפחה שהתבוללה לחלוטין, לפחות את הידע הבסיסי בנוגע ליום הזה. גילינו ...

הרהוריי הרדימו אותי אבל קרקור התרנגול, קריאת הגבר, העיר אותי עם שחר. שפשפתי את עיניי  בפליאה . אנחנו גרים ברחוב צדדי בבני ברק, שמתעקל וצופה על כל הסביבה. רחוב שרוב בתיו ישנים ובטבורו ניצבת טירתו של פרנס העיר. חצר הבניין היא עדות לחיים העמוסים ששכנינו מנהלים, כולם עסוקים בטרדות היום- יום , בפרנסה, בגידול משפחות מבורכות ובסכסוכים כאלה ואחרים. ופתאום, תרנגול! ...

לצערי איני מסכימה עם העתירה שלכן, אך בהחלט שולחת לכן אהבה. את אותה אהבה שבלניות קשישות כן מסוגלות להעניק וכנראה שקשה לנו בדור הזה לקבל. ================================================ מתוך" לפני ואחרי בבני ברק סיטי"   הבלנית הסתכלה בי בעיניים מצומצמות. "שיניים צחצחת? אף? טבור? אין לך סתימות זמניות?" "כן, כן, כן, לא," עניתי כמו על פי פקודה, אולם היא נותרה מפקפקת וביקשה ...

לפני ואחרי בבני ברק סיטי "לפני ואחרי בבני ברק סיטי" מספר את סיפורה של ליאה, שחקנית לשעבר, החוזרת בתשובה יחד עם בעלה ובנותיה ומנסה להתרגל לחיים החדשים בעיר בני ברק. לא יכולתי להתעלם מהעובדה שגם הסופרת עצמה בוגרת בית ספר למשחק וחוזרת בתשובה המתגוררת כיום עם משפחתה בבני ברק. אני לא יודעת מה מכל מה שכתוב בספר הוא אמת ומה ...

דודה לאה אהבה ספרים . כל חג והספר שלו וכל מפגש מטובל בספר. אני לקראת פסח מנסה להיפרד מערימה של ספרי חול שאגרתי , לדאבוננו  הבית קטן מלהכיל את אוסף ספרי הקדושה שהצטברו בו מאז חזרתנו בתשובה.אני מעיפה לכל עבר הצטברויות של אבק , אבל מסתבר שאלה מסתירים המוני ספרים עם הקדשות מדודה לאה. אחרי כל ריב מטופש קיבלתי ספר מהדודה. במהלך ...

על פי המשפט " לפני שהכרתי אותו התהלכתי ברחובות כמו פרפר שהאבקה על כנפיו עומדת להתכלות" מעל הקליפ היא מקרינה עבודת פיסול שלה. זה חלק מעבודת הגשה שיש לה.

תבורכי הרבנית! שמחת אותי מאד! http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=22009

הרבה זמן לא כתבתי על חזרה  בתשובה באתר, והתעורר בי פתאום הצורך. אני חושבת שהגורם הוא ספרה של ביירון קיטי, שאשכרה הפך אותי לעצובה. אולי כי עבדתי תוך כדי קריאה וגיליתי את הנקודות שעדיין נתקעתי בהן. בספר היא מכריחה אותך לאהוב את מה שקורה לך עכשיו, אם ניתן תרגום חופשי, לאהוב את זה שיש פיגועים, מחלוקות בין קבוצות, סכינאות, שחיתות, לאהוב ...

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=216717