תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

למי אשתדל לסלוח

גם כיום כשאני באה לבקר את הורי, שאינם  לגמרי בקו הבריאות, הם תמיד יתחבו לי ספר על השואה. אימי תביט בי ותאמר" לא נראה לי שהיינו מצליחות שתינו להינצל, אנחנו עדינות מידיי." כך ככה. מסר תת קרקעי ש" את כמוני חלשה." יטפטף לאורך כל ימי ילדותי מתוך חוסר אונים ומצוקה , היא אימי שאביה קיפח בה את הוריו. תחוש שהחיים ...

קרא עוד »

אהבה כפולה

בשדה התעופה שם קיבלה אימי את פנייך היא לפתה בין זרועותיה תינוקת אחת אחת ויחידה למרות שהיו צריכות להיות לה שתיים אותה תינוקת הייתה כבר בת שלוש והיא נפנפה לך בידה בחוזקה באותו רגע החלטת שתאהבי אותה- אותי כפליים כל חייך חלמת להיות סופרת היו לך סנטימנטים כמוני ספרת את הימים החולפים לכן גם כשנולדו האחרים אני תמיד הייתי שתיים ...

קרא עוד »

דובון

את האהבה אליך אני משלימה בפריטים הקטנים היא טמונה ביינות לבגדי הבובות שסרגת למעני הם הגיעו  בחבילה עטופים בניר חום כרוכים בחבלים היה שם סרפן בולרו מותאם כובע לבן ושמיכה עד גיל עשר עוד שיחקתי בבובות למגינת ליבה של אימי   את עצמך נשארת תמיד שם כאן יהיה לך חם מחית כשבקשנו אותך לצידנו בשנתך האחרונה הסתפקת בדובון סברי לבן ...

קרא עוד »

במבינו

כשדיברת איטלקית שוטפת ניחשתי אבל כשפלטת במבינו הייתה רק אני ללא עוררין או מידה באחד הימים בדרום העיר ההומה תרנו אחרי בגד חדש את שאלת את האיש שליד התחנה איך מגיעים לסופרמקרט במבינו באותו רגע הפניתי לך עורף את צחקת בסופרמרקט של החיים נתת לי להיות מי שאני גם אם זה עוד במבי מפויח שמתנהל לבדו על מצעו הרך של ...

קרא עוד »

פרחים- פרויקט משותף

פרחים?" חלפתי על פני השולחנות הגדושים. היושבים התעלמו ממני והתמלאתי תיעוב לכול. מלצר שלוב ידיים עמד בדרכי. זממתי לרוקן על ראשו את תכולת  הסל אבל רק חייכתי אליו. צעדי הפכו מסורבלים ומהורהרים. "זוזי." פקד עליי, לא מודע לשפלות מזימותיי. התרחקתי למסעדה הבאה. בפתח המסעדה היקרה שכתליה נצבעו בורוד מוזהב עמדה מארחת בוטחת. היא נראתה לי בעלת אחיזה איתנה בעולם שבו ...

קרא עוד »

פרחים- לשבת – פרויקט משותף

אלבר הביא לי פרחים. בעבר נהג כך תמיד. בלילות חמישי כשהייתי מבשלת את סעודת השבת, הוא היה חוזר הביתה, מטיל לעברי צרור צבעוני ומביט בי במבט משועשע. אחר כך הצטמצם הטקס והתקיים רק לפני שבתות מברכין. הבטתי בפרחים היפים, אולי נהג כך לכבוד החג? מפני שפורים בפתח? מניתי אכזבות, הנה בשבט לא נסענו ברכבת כפי שהבטיח כדי לחזות בפריחת השקדיה. ...

קרא עוד »

מרד אשכנזי

אנחנו מרדנו באשכנזיות שלנו אנחנו זו אני ונחמה הדתייה זו שאבא שלה המשיך להאמין באלוקים שלמרות האיסור התגנב לרכבת של אדון קסטנר נחמה שלא יכלה לתעב את מי שהציל בעקיפין את אבא שלה ביחד מרדנו בשואה מרדנו בחרדה בהורים בנימוסים ברשות האשמה בצבע לבן של לב שאף פעם לא קיבל השתקף מול השמש הכי צרובה שניסתה ללא הצלחה טשטש מספרים ...

קרא עוד »

'לפני ואחרי בבני ברק סיטי', ביקורת ספר

דרך ישנה-חדשה – ביקורת ספר למרות הצפיפות בז'אנר ספרי החוזרים בתשובה, 'לפני ואחר בבני ברק סיטי' מצליח לחדש ולרגש. שפרה ריפקין, י"ז בסיון תשע"ה, 04/06/15 09:02 ביקורת ספר ביקורת ספר קובי פינקלר 'לפני ואחרי בבני ברק סיטי', אביטל ג'נט-קשת, הוצאת ידיעות ספרים, 243 עמ' לספר הביכורים של אביטל ג'נט-קשת, הגעתי, למען האמת, די אדישה. הפורמט היה נראה לי זהה מדי ...

קרא עוד »

סבא שלי

סבא שלי היה הסמן התכול בנתיב הבריחה הסודי שטוויתי לתומי הוא היה מפליא כמו היער בביתו שרתה קוקייה שהגיחה כל שעה עגולה הוא אהב אותי אבל רק עד גיל חמש לאות מחאה נשכתי את אפו של כלבלב התחש שעמד לו על מדף האורחים שבלבו כשנפטר בכיתי אבי התמוטט ראשון אני שנייה עמדתי בחצר מייבבת לא רק עליו אלא גם על ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת