תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
דרך ישנה-חדשה – ביקורת ספר
למרות הצפיפות בז'אנר ספרי החוזרים בתשובה, 'לפני ואחר בבני ברק סיטי' מצליח לחדש ולרגש.
שפרה ריפקין, י"ז בסיון תשע"ה, 04/06/15 09:02
ביקורת ספר
ביקורת ספר
קובי פינקלר
'לפני ואחרי בבני ברק סיטי',
אביטל ג'נט-קשת,
הוצאת ידיעות ספרים,
243 עמ'
לספר הביכורים של אביטל ג'נט-קשת, הגעתי, למען האמת, די אדישה.
הפורמט היה נראה לי זהה מדי לתסריט הידוע מראש של חוזרת בתשובה המגוללת את מסעה אישי. משהו כמו 'מקימי' של נועה ירון-דיין, רק בגרסה מעודכנת יותר.
אבל כבר בפרק הראשון התחלתי לחוש עקצוץ קטן בקצות האצבעות. אותו סימן שמודיע לי על שביתה כללית במגזר הפרטי (זאת אומרת, בעבודות הבית שלי). וכך, ברגע שהקטנים נרדמו, ובמקום להסתער על הררי הכביסה, צללתי לביתה המיוחד והמרגש של אביטל ג'נט-קשת, הלוא היא ליאה, סטודנטית למשחק שלא מצליחה להבין למה דווקא לה, מכל הבנות בעולם, הכול הולך קשה.
ביד אמן ובשפה קולחת ועדינה כותבת המחברת את תהפוכות חייה, שהתחילו בעולם חומרי, תחרותי ומשועבד לכסף והסתיימו ב… בעצם, למה לחשוף את הסוף? תצטרכו לקרוא עד העמוד האחרון כדי לגלות שתהליך התשובה רצוף עליות ונפילות קשות, אומץ לב מפעים והמון דמעות. המחברת לא חוסכת בתיאורים אישיים הנוגעים לכל בני משפחתה, ומשתפת בַקושי להחזיק את כולם עם הראש מעל המים מבחינה כלכלית וגם רוחנית.
הקורא מגלה את הפער שנוצר בין ההורים שמבחינתם "גילו את האור" ובין הילדים הבוגרים שנבהלים מעוצמת השינוי ומתקשים להסתגל לדפוס החיים החדש. הפער הזה חריף כל כך, שלעתים נדמה לקורא כי אין ממנו דרך חזרה.
אבל אז, כמו במטה קסמים, או שמא בעקשנות ראויה לציון, מזהה המחברת סדק קטן שדרכו אפשר לחדור פנימה, והיא מסתערת עליו באהבה גדול ובשכנוע פנימי עמוק. היא מסבירה, מחבקת, בוכה, שותקת ולא מפסיקה להתפלל. הדיאלוג של גיבורת הסיפור מול הבנות שלה זהה כמעט לחלוטין לדיאלוג שהיא מנהלת עם אלוקים. הקִרבה, מסתבר, היא צורך קיומי של כולנו, ובטח כשזה מגיע למשפחה.
בין ניגוב דמעה סוררת לצחוק משחרר על אפיזודה משעשעת, צרמו לי בעיקר תיאורים קטנים, לא באמת חשובים, מעולמה הקודם של המחברת. תיאורים מביכים במקצת, שחבל שהוכנסו לספר. אולם בסופו של דבר, ולמרות הסינון הלקוי, 'לפני ואחרי בבני ברק סיטי' הוא ספר שישאיר אתכם עם תובנות אדירות על החיים, הרבה אחרי סיום הקריאה.