תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

סבא שלי

סבא שלי היה הסמן התכול בנתיב הבריחה הסודי
שטוויתי לתומי
הוא היה מפליא כמו היער
בביתו שרתה קוקייה שהגיחה כל שעה עגולה
הוא אהב אותי
אבל רק עד גיל חמש
לאות מחאה נשכתי את אפו
של כלבלב התחש
שעמד לו על מדף האורחים
שבלבו
כשנפטר בכיתי
אבי התמוטט ראשון
אני שנייה
עמדתי בחצר מייבבת
לא רק עליו
אלא גם על כך שאני כבר בת שבע
וסביר להניח
שהדמעות שלי כבר לא מעוררות רחמים
בלב כל השכנים
ידעתי שמצפה לי עתיד לא מגודר
בלי סבא ברקע
רק ברקיע
סבא שהתחיל לשקוע
בטרם הפנמתי את צלילתו
כך השיב נשמתו לבוראו
בדיוק כשלמדתי לקרוא.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת