בננות - בלוגים / / מאבק לא ברור
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

מאבק לא ברור

מודה שאני לא מבינה מה קורה כאן בארץ בשלל תחומים אבל כרגע זמני לא בידי,אז אתמקד טיפה. למשל: מחאת המכנסים הקצרים, מצידן הן צודקות הנערות בתיכון הן רוצות שגם בנים ילכו עם מכנס ארוך, איפה טמונה הבעיה. היא טמונה בכך שאין מה לעשות בלי קשר לנעשה באותם תיכונים, נשים חושפות את גופן יותר מגברים, זה לרוב, לא בהכללה כמובן, אבל יש כאן בסיס מוצק לוויכוח, תודו. בעוד, הטמפרטורות בקיץ אותן טמפרטורות, מהן סובלים שני המינים, כלומר אם הן הנשים, אינן בגיל בעייתי .שאז אולי אפשר להבין את מצוקתן, בצורה יותר נקודתית, אבל אז נוצרת כאן בעיה יותר אסתטית לטעמי. אזי… הבנתם אותי.
אותן הנשים, אחיותיי האהובות חושפות' הן דורשות לא להיות מוטרדות בגלל זה, ובכך הן צודקות, ושהגברים יתאפקו. עד כמה? אין לי מושג. אולי הם אכן – יתנהגו כנדרש וכמצופה, הם יתאפקו אבל אולי כן יחפשו מוצא במקום שאנחנו לא רוצות שיבלו בו.

כשהם שם אנו טוענות שהם מנצלים , נערות במצוקה או הורסים בתים, זה לא שבגד חשוף הורס בהכרח בית, אבל מי אמר שלא יוביל למעידה.
בקיצור שישלטו בעצמם. מי הגברים? עד כמה. עד כמה שנוח לנו. על מנת שמה? שנוכל ללכת איך שבא לנו בעוד הם מתלבשים באופן סביר. לפחות מבחינה יחסית.

בטח המון אנשים יכעסו עלי ועל הפוסט ויטענו שאני חשוכה, בעוד אני הלכתי עם חצאיות תמיד, אפילו בתיכון וחלקן היו כן ארוכות יחסית, כי חשבתי שזה נוח בקיץ.
והתחושה היא שהמאבק הפמיניסטי אינו על נוחות אלא על התרסה והרגזה. ובזה איני מוצאת בו טעם.
אם המאבק החיצוני היה מתמקד בשלטי חוצות מעליבים ובמקביל על שאר הנושאים שלי לא עושים דבר למשל, הדרה, ניחא. אבל מרגע לרגע הוא הופך להיות עבורי זר לא מייצג, ואפילו מקומם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת