בננות - בלוגים / אביטל קשת / טור נשי באדרבא
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

טור נשי באדרבא

 

 

 

כשהתחלתי לכתוב כאן הייתי בתוך התשובה וידעתי שזהו, אין אחורה פנה, אך משום מקום התעורר הגעגוע לכתיבה. ואיך משלבים כתיבה עם תשובה? כי בכתיבה אי אפשר להסתער בלי לחשוף, בעיקר בזו שלי, שהיא אישית ומתאמצת להיות מאד ישירה, ושם מה לעשות, עוד מבצבצות הקליפות אותן קליפות מבלבלות בהן אני נלחמת,  ואפשר להתעלם מהן בכל שיטה אחרת.

ובטח מי שקרא אותי, זיהה את הקליפות וגם את המאבק. וכל השאר. ומתוך זה שהייתי קצת מבולבלת היה לפעמים נעים איתי ולפעמים אולי לא, אך כאמור מה שמפליא בתשובה שבניגוד ליצרתיות שמגיעה לשיאה בגיל מסוים, הרי לה אין מעצור, היא – היא מגדילה ראש. אבל לא נותנת לו להרעיל רק להעפיל. ולזה עוד אשוב.

וכאמור קרו לי כאן דברים טובים ולא טובים, כל מלחמות האגו החיצוניות היו גם פנימיות, אני רק בנאדם. ובכל זאת פה ושם הבחינו בי הרביתי לפרסם ' בזוטא', כתבתי ספר שלם רק בגלל שאחד הקוראים שהיו פעילים כאן, יובל גלעד, שהוא גם עורך ומבקר, גילה עניין בכתיבתי. מודה. אחרת לא הייתי כותבת. אפילו יצא לי לפרסם שירה במשיב ברוח ועוד פה ושם, הכל בגלל פניות אלי. כפי שנוכחתם לדעת אני מרפקנית גרועה. וגם רכשתי חברת נפש אחת קרובה. גלית והיה עוד משהו שקשור לחסד שפעלתי בענינו עם בלוגרית אחרת שאולי לא רוצה שאכתוב עליה. קטונתי מכל החסדים שעשה השם עמדי. אז קודם כל תודה לו.

ועכשיו יש משהו שמשמח אותי נורא, וזה שמכל מקום לא רציתי לפעול רק למען עצמי, אלא גם למען בעלי תשובה. יש יותר ויותר בעלי תשובה ורציתי לתת להם קול. נכון שכבר נועה ירון נתנה, היא חלוצה נשית,  אבל לי יש קול שונה. וגם רציתי להצטרף ולצרף. לכן נורא שמחתי כשפנה אלי עורך הירחון ' אדרברא' שקרא כאן קצת את הבלוג שלי וביקש שאפרסם משלי אצלו.

פרסמתי כמה רשימות והחודש בדיוק לפני היום בו נברך " ותן טל ומטר על פני האדמה" וכן טל זה חלק משמי, הודיעו לי שקבלתי טור נשי משלי.

איזה כייף.  אדרבא זה ירחון שיוצא בתפוצה די רצינית, וכבר עשו על עורכיו כתבה במגזין אורות של ווינט.

כותבים שם בין השאר לא תמיד באופן קבוע : רן ובר, אהוד בנאי, סיון רהב מאירי, ויוסף עוזר שלנו.

אני מאד גאה, ומקוה שהשם יתן לי להיות שליחה טובה. כל העניין בא בתזמון מעולה. כי הייתה לי נפילה בכתיבה, רוצה לכתוב בסגנון מסוים, וזה לא בדיוק בא. אז הנה הזדמנות בכל זאת לא להתנוון.

וכמובן שאני מודה לכל הקוראים והמגיבים שלי כאן, היו ימים שהכתיבה בבלוג הזה ממש הצילה אותי, ממש ככה, הרשימה של החודש כבר התפרסמה כאן. אז אדביק אותה למטה. בתגובות משום מה הקשורים לא עובדים פה. אולי שאולי כן. בכל אופן תודה לכם.

שנזכה להפיץ הרבה מעיינות נשים וזכים חוצה.

אמן.

http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=24398&blogID=161

 

 

 

5 תגובות

  1. גבריאלה אלישע

    ברכות והצלחה, אביטל.
    הכתיבה שלך יפה וערכית ומהנה.
    אני בטוחה שתזכי ותזכי את הרבים בכל מקום שתופיעי ותכתבי.

  2. כל כך שמחה שמצאת מקום הראוי לך מקווה שאת לא נוטשת כאן ומה שתביאי לשם תביאי גם לכאן
    אשריך שמצאת את מקומך אני רואה את עצמי נעה בין שני העולמות כגשר כך גם כתיבתי
    שמחה בשבילך
    ואת הרשימה על אומן מאוד אהבתי והגבתי לך בזמנו
    הצלחה בטור הנשי

    • לכל אחד הקב"ה ייעד תפקיד. זה בסדר חנה, גם אני לגמרי בדרך. לגמרי. עם נפילות מפה ועד הודעה חדשה. רק שאכן מזדהה כבר עם עולם מסוים יותר, וזה העולם של החוזרים בתשובה, שאני מוכנה להיות בין החלוצות שלו.
      לא תמיד החלוצים רואים את החזון מתממש, אבל עצם החזון נותן טעם להמשיך.

      בטח שאמשיך לכתוב כאן. זה תמיד מין סיעור מוחין פרטי שלי. אדרבא זו עוד שלוחה. מודה להשם עליה.

      וגם לך על קריאתך הקשובה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת