בננות - בלוגים / אביטל קשת / וילט, שרלוט ברונטה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

וילט, שרלוט ברונטה

 

 

קשה לאבד חברה טובה כמו 'לוסי סנו', למה הסופרת עושה לי את זה, כך חשתי שסיימתי את הקריאה הארוכה בספר " וילט" אותו כתבה שרלוט ברונטה. הצטנפתי ודבקתי בספר, ממאנת להרפות ממנו. אולי קשתה פרידתי לאור זה שכבר רוב האינטרנט שלי מצונזר, חלקו דווקא בגלל השקפה מהפכנית שדבקה בי משורש בריאתי, ושונאת שמשפילים נשים. ולטעמי שפע המאמרים קלי הדעת שנכתבים על ידי גברים על גברים או נשים, או נשים על נשים מעציבים אותי. שלא לדבר על התמונות הנלוות. ושלא לדבר על הארס שנוטף על החרדים. הטוקבקים הדוחים. בקיצור, מלאה הארץ לשון הרע. במקרה כזה חכם מצידי להשתקע בספרי מוסר, או חסידות, ואכן לרוב הם מספקים עליה רוחנית, אך חברה, לעיתים מגששת אנוכי אחרי שיחת נפש ידועה. מייחלת לדמות נשית תאומה. וחברה  זאת רק הגיבורה הזו, 'לוסי סנו'.  (במקרה שלי גם הפייסבוק לא מספק לי בידור, למזלי רוב חברי הטובים בכלל לא מחוברים למדיה הזאת, ואולי לכן איני מוצאת בה מספיק עניין) ובל יקל הדבר בעיניכם. מדובר בספר שאורכו כחמש מאות עמודים, שכולם כתובים לעילה ועילה. שלא לדבר על כך שיש הרבה שורות שכתובות בצרפתית, דבר שחייב אותי לרענן את השפה. גם מפני שהתרגום למטה, לא היה מספיק נאמן למקור. ואולי זה טבעם של תרגומים.  
 
וכך כשאת- אני- נגררת בנאמנות אחרי הגבורה שלך לאורך כחמש מאות עמודים נוצר קשר אחר, בעיקר שהיא מתמסרת לך, אך לא מוכרת את עצמה בזול, ושומרת על כבודה העצמי ועל דוק של מסתורין. דבר שחסר לי מאד בספרות של ימנו.
 
גיבורת הספר היא צעירה ענייה למדי, בעלת השכלה רחבה וכשורים מפותחים, שמוצאת את עצמה בעיצומו של מאבק איתנים על הישרדותה. מצבה לא פשוט, גם משום שהיא חסרת  חן, יופי, וגינונים מפתים. טבעה של הגבורה כנה אך נחוש, שברירי, אך מראהו החיצוני נוקשה ונטוש. בתחילת הספר הגיבורה נעה ונדה בין עבודות שונות, עד שלבסוף היא מגיעה לפנימייה לבנות בשם ' וילט' ושם היא משתקעת ואף הופכת למורה.
 
  הספר מפרט את ימיה של הגיבורה, שאף היא חשה את הריקנות של העולם, את טבעם של הסובבים אותה, שמחפשים לקבל ממנה שירותים, אך לא חפצים לדעת מיהי באמת.והדבר היחיד שמחזיק אותה הוא אמונתה הדתית. קשה שלא להתפעל מהשכלתה הרחבה של הסופרת. כל הספר מלא מראי מקום מהתנ"ך, ומהמיתולוגיה ומה לא. ושוב ניכר ההבדל בין סופרת בת המאה התשע עשרה לסופרת בת ימנו. ובמקרה הנדון, אין אני מוציאה עצמי מין הכלל. כמו כל אישה אף היא משתוקקת להיות נאהבת אך נתקלת במכשול החיצוני. וגם במכשול הסביבתי. הגבורה עצמאית משהו, שואפת לגלות את מה שמסתתר מתחת לפני הדברים. ולכן נחשבת משונה. מין הסתם אמונתה הדתית החזקה, לא מאפשרת לה לחיות חיי שקר.אך היא מודעת לכך שלכל בריה יש תפקיד בעולם הזה, וגם אם אינה מין המחוזרות הרי שעליה להביא את שליחותה כאן לידיי מיצוי.
 
הבדידות הקשה של הגבורה משחקת בספר הזה תפקיד מפתח, מאחר והיא כה עזובה, היא חשה את הטבע במלוא יופיו ומפארת אותו במילותיה, הטבע הוא בן ברית למשב הרוחני. בסיועו היא לא חומקת מין המתרחש בתוכה פנימה. למשל, שלב אחר שלב מתארת את התמוטטה הנפשית שמתרחשת בעת שכל התלמידות במוסד יוצאות לחופשה. ואת חיפושיה אחר נחמה בחוצות, שאינן מציעות לה דבר. מעולפת היא מוצא מחסה זמני, שמעניק לה ולקורא שקט רגעי. הגבורה מצטיירת כמי שאין לה דרישות גדולות, ברגע שהיא מקבלת מעט חיבה היא גומעת אותה בשקיקה. גם אם היא תשלם עליה מחיר. כמו במקרה בו היא מתאהבת בבן של המיטיבה שלה, ד"ר ג'ון גרהם. התאהבות שיש בה מין הניצול של מידותיה הטובות, כך לטעמי לפחות. אך הגבורה שלנו, מעולם לא נוקבת בשם הרגש, שגודש אותה אלא יותר מפרטת את שלל ההתנהגויות שהוא מעלה בה.
 
הגבורה תתפתח לאורך כל הספר בזכות קשר שתרקום עם גבר נוסף, מורה שעובד באותו המוסד, שיתווכח איתה, יתגרה בה, אך גם יאתגר אותה לפעול ולממש את יכולותיה.
 
הספר משחק על כמה רבדים, וברגע מסוים הוא נותן רושם ככזה שרק עוסק בתיאור של חיי יום – יום נטולי ההילה. אך אז מתעוררת הסופרת של ג'ין איר ומערימה על הקורא בכל מיני תעלומות שרקחה בתחילתו וכעת מגיעות לידיי התרה.
 
אין ספק שמדובר בסופרת מחוננת. ויותר כזו המעוררת בקוראיה הזדהות עמוקה. כי מי מאיתנו לא בודד. בעיקר בעידן כזה מתוקשר עד עייפה.  אני חושבת שהעידון בו מצטיידת הכותבת חסר לנו ככותבות כיום, ואולי גם כנשים. אבל זה כבר עניין אחר. בניגוד למהפכניות, אני חושבת  שעדיין לאישה חסרת יופי חיצוני, אישה עמקנית ומעט נוגה, אישה דעתנית ונחושה. לאישה כזו קשה למצוא את דרכה.  בעיקר בעולם שכולו פרסומת ומהומה. אז מה השתנה? אבל לא לויכוחים ברצוני להיגרר. לא כעת.
 

כי 'לוסי סנו' אל תלכי, אל כל תעצומות הנפש שלך, התחברתי, וכעת קשה עלי שעת הפרידה

 

 

2 תגובות

  1. רות בלומרט

    נהניתי,
    אשתדל לקרוא.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת