בננות - בלוגים / / סודו של הרבי יחיאל הררי הוצאת 'ידיעות אחרונות'
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

סודו של הרבי יחיאל הררי הוצאת 'ידיעות אחרונות'

 

מהו סודו של הרבי? על העניין הזה מנסה לעמוד הסופר יחיאל הררי, בספרו " סודו של הרבי" שיצא בהוצאת 'ידיעות אחרונות'.
זהו ספר מרתק דווקא בגלל היותו מחקרי בעקרו, לקראת סופו המחבר בוחן את סוגיית המשיחיות שדבקה בתנועת חב"ד בנוגע לרבי, הוא עושה זאת בעדינות מרבית, לא מגדיר את החסידים כמשוגעים, וגם אם הוא מתנדנד בנוגע לאמיתיות האמונה הזאת, הוא בכל זאת אינו קוטל אף צד, ולא פועל בלהט חסר הגיון.

 הספר עוקב אחר ילדותו של הרבי, בית ילדותו, הוריו, וההחלטה הגורלית להפוך אותו לחתנו של האדמו"ר הקודם רבי יוסף יצחק .

באחד מכתביו, הרבי מגדיר את עצמו באיש פנימי ואף מיצר על זאת, למעשה עד גיל 49 הרבי חי חיים פנימיים למדי. הוא לומד עוד ועוד חסידות, עוסק בצומות וסיגופים, עורך ספרים חסידים, מפיץ אותם, סועד את חותנו החולה, מנהל את הצד הכלכלי של החסידות ופחות בא במגע עם חסידים.

למרות עידוד מצד חותנו, לצאת ולהראות ברבים את ידיעותיו, הוא מסתגר ומעדיף את הלבד.

הרבי גם לומד הנדסה אך מוציא תואר ותעודה בתחום רק בשנות הארבעים לחייו, רוב הזמן הוא שומע חופשי, שמתרגם את ידיעותיו לעולם הקודש. איך בדיוק נבנה בית המקדש וכדומה, זה מה שמעסיק את הרבי. התואר מגיע על מנת לתת לו אשרת שהייה בצרפת, אך הוא לא עסק במקצוע הזה אפילו יום אחד בחייו. 

האם זוהי דמותו של מנהיג? איך הופך איש כה מופנם, שפרטיותו היא נר לרגליו, לאדם שאשתו מגדירה אותו כשייך לחסידים. אדם שכל כולו שליחות שאינו מוצא רגע לעצמו, ויש לו דעה מוצקה בכל תחום .

 

המחבר מפשפש בתיאוריות חסידויות שונות שמגנות את הדבקות בהרגלים, ומאדירות את השאיפה להדמות לבורא, ולעשות כל יום את ימיך כחדשים. ומגיע למסקנה אחת, הרבי חי את התיאוריות חסידויות והן שנותנות לו עוז וכוח.

 

לכן יכול להתחולל בו שינוי כזה, לכן אין בו טיפת רחמים עצמים, ויש לו על מה, כי הרי איבד את אחיו בשואה, אביו נפטר בגלות, בלי שהרבי יבקר או יסעד אותו, אח נוסף שלו מת בגיל צעיר, והוא עצמו נישא אך נותר חשוך ילדים. אך הרבי דבק בעמדה הניצחת,  שאין להביט אחורה, את זה הוא אומר לסופר אלי ויזל, שמתקשה להתרומם לאחר החורבן, וגם לאחרים.

 

 המחבר נשען על הביוגרפיה של הרבי שעיצבה דמות ייחודית כל כך, הרבי הצעיר, זה שגדל בצל רדיפות בלתי פוסקות מצד הקומוניסטים שניסו להשתיק את אביו והורו לו לחדול להפיץ יהדות.

זה שכבר בילדותו נוכח לדעת שאין לשעות למשתיקים, נוסיף עוד פרטים מסקרנים, כמו העובדה שלמד בחידר עם המשורר שלונסקי, שהיגיע מבית מודרני , ובכל זאת העריך את מוחו החריף ואת יכולת הלמידה שלו. הרבי שמר על קשר עם שלונסקי כמו עם עוד חסידים שלכאורה סטו מן הדרך, ובכך התווה כיוון שכיום מתחיל לקבל הכרה, מתווה חדש שטוען שאין להתייאש מאף יהודי, אין רשע- יש לא צדיק, אין חילוני- יש לא שומר תורה ומצוות וכדומה.

זהו ספר בעל מרכיבים רבים ומגוונים שבסופו של עניין, משקפים דמות של מלך, אדם בעל שליטה אישית מוחלטת, שיכול לפרוץ בבכי תמרורים, אך להשתלט עליו תוך שניות. כלומר אין לו מנגנון הדחקה שבזכותו הוא שורד. רגשותיו גלויים לפניו.

הוא מתקיים בזכות איזון נכון בין הרגשות השונים. זהו אדם צנוע,שכולו מבוטל לקודמיו,  שיודע להעריך את מעלות הזולת, ויחד עם זאת לא מוותר על קוצו של יוד, ושואף ליותר. אדם שכולו מסירות נפש אותה הוא תובע גם מחסידיו.

אדם ששלט על אימפריה של הפצת ואחזקת יהדות, ויחד עם זאת שאף להגדיל אותה. אדם מאמין שעשה הכל על מנת להביא משיח.

הספר עוסק בכל הסוגיות הרלוונטיות לישראלי המצוי, כולל יחס של הרבי למדינה, לציונות, ולמנהיגיה השונים.

אתה קורא את הספר בנשימה עצורה וברור לך, שמעכשיו לא תוכל לעשות פשרות עם עצמך, הרבי בהסתלקותו השאיר חלל כה גדול, שעליך למלאות ובדחיפות. הרבי החזיק עולם ומלואו, אנו קטנים, ובכל זאת אם נתאמץ ונלך בדרכו, ניתן תוקף למסלול הייחודי בו צעד – תמיכה. הרבי נותר בך אחרי הקריאה אינך יכול להניח לו.

גדול דור הסתלק וכעת איך לא תחוש יתום? אתה שואל את עצמך, זה יקרה  כשהרבי יתחיל מידי פעם לדבר מגרוננו, להשפיע על מעשינו, ואין לנו שכר ונחת גדולים מזה.

  

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת