תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

כסף זה רע?

 

 

 

אתה כאדם דתי ויותר מזה כחוזר בתשובה, שוקע בספרי מוסר, מעמיק בלימוד בחסידות, ומכל מה שכתוב שם אתה מגיע למסקנה אחת: כסף, חומר זה רע.

רק שבמקרה שלי להגיע ולחתום על המסקנה הזו בצורה גורפת זה קצת קשה.

לא גדלתי בבית עני, נכון שלא שמו אצלנו דגש על החומר, זו הייתה גם רוח התקופה, הורים שלי לא שיפצו עד היום את הבית בצורה מנקרת עיניים, הרהיטים הם אותם רהיטים כבר קרוב לשלושים שנה, התמונות לא זזו מהקיר, וביקורים בבוטיקים, או חנויות תכשיטים לא היוו את פסגת השאיפות. התכשיטים של אימי עשויים פלסטיק, אין לה צורך בכספות, בני ברקיות ממוצעות נוצצות יותר ממנה, הרבה בגלל החמה שנתנה מה שנתנה ביום אירוסין, אבל גם בכלל הבעל שעבור אשתו שתחייה יקח הלואות. 

פסגת השאיפות שלי הייתה, לפחות כילדה, הייתה לנוח רגעית על זרי הדפנה, זאת בעקבות השתיקה המתפעלת לה זכיתי כשהבעתי דיעה או הובלתי אמירה שנונה בארוחות משפחתיות, והיו כאלה, לא כמו היום כשכל אחד אוכל מתי שבא לו, המקרר הוא נקודת ציון שמזכירה שעת לבלוס, ונפגשים אי שם כשיוצאים מתי שהוא למסעדה.

אבל חוסר לא היה, לא הכרתי אותו לעומק, היינו כמו כולם, תקופות יותר או פחות. אם ניג'סתי אז קיבלתי, הייתה מסגרת. כמו בבנק.היא הייתה שלוה.

את החויה מלחיצה את תחושת הבטו שנבדקת תדיר בפלוסים ומינוסים שבסופה אחשוב, נחמד אך לא כעת, מחר, או בכלל לא, את המציאות  הזאת התחלתי לחוות כשיצאתי לחייםנ,אם כי  מצבי לא מוגדר כללא מוצא.

מה שכן, אני חוששת שכשאתה חי באיזור המרכז שאליו יכולים להיו מסופחים רק בני אמידים או עשירים, אתה חי תמיד נחות חומרית ותוהה על מעמדך.

אנשים נורמאלים כמוני פשוט אין להם מה לחפש פה. ואיני מדברת על בני ברקים שגם הם מסתדרים בזכות אחים, שכנים, גמח"ים וקומבינות. צא ולמד א ם אינך מקושר לכל אלה אתה אבוד, אין לך תקנה.

ומה כשאינך, ואז אתה כקול צף, צופה באלה שיש להם ומה לעשות החומר כן מעניק רגיעות מסוימת, הכל יותר נוח, נגיש,

אין על מה לזעוף, 
סביבתך נעימה חזותית , וקולות אחרים מתחילים לעלות ולפצוע את ההכרה. אחח אם… אז…

מזל שלעיתים אפשר לתת להם מענה רך או קשה תלוי. למשל אני ולא בעלי מחזיקים בשום סוג של רכב, מ ה שהופך את סגנון חיינו לחויה קצת מפרכת. ובלתי רומנטית בעליל.

תגובה: זה שאני נאלצת לרוץ ברחובות רוצה או לא רוצה, יותר בריא לי בריאותית, יום שלם שבו איני בתזוזזה מביא אל פתחי כאבים מכאבים שונים, במפרקים ולא רק. מזל שאין אוטו הוא הופך אנשים לעצלנים, וגם לשמנים אם לא שמתם לה, חמישים אחוז מהאוכלוסיה נחשבת לכזאת שסובלת מבעיות משקל, צפו בי בבוקר רצה כמו מטורפת עד לתחנה שמשום מה מיקמו אותה בסוף העולם שמאלה ותבינו שהורדתי לפחות כמה קלוריות מארוחת הבוקר שלי, עליה אני כן מקפידה.

או אין לי איפון ואפילו שיחות יוצאות בנייד אינן תמיד בנמצא,
תגובה: כמה זמן אנשים מבזבזים על מסכים, זה נורא, ונכון שיש שם גם ספר תהילים, אבל מה לעשות שאיני רואה שחסידים וחסידות משתקעים דוקא בהם, במקרה והיה ויש להם את המכשיר הנ"ל.

בנותי טוענות שפתחתי אצלן אמידות נפשית, מה שיש זה לכן טוב, הכי טוב שיש לכן הן מסתפקות בו, אני מסופקת אבל הן סותרות את דברי. יש להן חברות שהתרגלו שבאים ולוקחים אותן מכל מקום וכעת כשהנהג הבעל ממאן זה גורם לאכזבה נוראית, הן לא היו בסרט הזה. אז מה רע? פחות תסכולים.
 
זה האיזור, זה הרוח, זו התקופה, אלה הפרסומות, זאת התנועה.

הנה, ההוא שם, החצי שלי, בעלי שחוזר בלילה מותש  משיעור תורה, אנחנו לשים ביחד את החומר, לעיתים מביעים דעות מנוגדות, מה היה קורה אם כל זה לא היה?

איני מכירה זוגיות 
אחרת, לכן אין לי למה להשוות.

ובכלל, שקצת שחסר והכל כאמור יחסי, מתפללים יותר, אני נזכרת, תפילות שיוצאות מנפש הומה, בטן מקרקרת יש להן הרבה יותר משמעות.
התבודדות אחת כזאת שווה לאלף שעות של שיטוטים ריקים בקניון.

העניין שלא גדלתי לתוך זה או שהזמנים היו אחרים, קשה לי עם קפיצת הדורות שאינה נוגעת ברוח,  ועל זה היצר הרע עובד, מתחפר. אני לא שונה.

 

 

 

6 תגובות

  1. גבריאלה אלישע

    כסף הוא 'רע' הכרחי.
    האם אפשר לחיות בלא כסף? חוץ מאוויר הכול עולה כסף.
    וגם כדי לחיות במינימום צריך לא מעט כסף.
    כסף הוא ברכה ויכול בין השאר לאפשר לבן אדם להתפנות לענייני הרוח – לימוד, תפילה, עבודת השם.
    'כבד את ה' מהונך' כתוב איפה שהוא.

    'רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר.
    וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני.'

    ומצד שני, 'איזהו עשיר? השמח בחלקו'…

    • אביטל יקרה
      מסכימה אתך.
      גם אני, בלי אוטו, בלי איפון, עם מכשיר סלולרי עתיק, בלי בזבוז זמן ואנרגיה. עם תלות בגמ"חים לעיתים קרובות. אבל מעט כסף לא היה מזיק.
      וגם לעזור להוציא ספר שירים חדש שלי. יפה כתבה גבריאלה. חיבוק.
      חיה אסתר

      • היומים האחרונים יותר טובים, פעם בשלושה חודשים נופל עלי יום כזה, כמו שביתי אומרת.

        אני אכן עשירה מאד, מצד שני אזור מרכז עם כל יתרונותיו וחומריותו…
        אבל אני עשירה.

        תודה למגיבות.
        חיה הלואי ותוציאי את ספר השירים שלך, אמן.

        • אביטל יקרה
          בורא עולם העניק לך עושר פנימי הולך וגדל. ווכמה פעמים הענקת ממנו גם למי שקרא את דבריך במטע הבננות. שבת שלום, וימים טובים. חיבוק חיה אסתר

  2. כסף הוא אמצעי בקבלה כסף הוא כיסופים שנזכה להשיג באמצעותו משאלות לב טובות
    הטכנולוגיה כולה היא אמצעי השאלה איך היא מנוצלת
    הרבה כסף ועשירות מופלגת היא ניסיון כמו שהעוני הוא ניסיון

    • אביטל קשת

      רדיפה אחרי כסף נובעת מניתוק מהבורא מהטבע, והיא יותר חזקה בעיר שמציעה פיצויים על החטא, בלוי בקניון במקום תפילה בכותל, או צפיה דוממת בריצה של בגור אילים.
      זו הנחמה שלנו, והיא מתעתעת בנו, וגורמת לשרשרת מזון פראית ואכזרית.
      חודש טוב ושבוע מעולה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת