בננות - בלוגים / אביטל קשת / קרב מגע חרדי
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

קרב מגע חרדי

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

לא מזמן,  מישהו( חילוני, איך זה נשמע?) גזל לחתן שלי את החנייה , שהייתה שלו באישור, ותוך כדי עבירה, גס הרוח, אף והפריח לעברו איום עסיסי , לא אשכח איך החתן שלי רתח, המשפט שזרק לפני שהשקטנו את זעמו היה: "ראה חרדי עם פאות וזקן, ראה פרייר, רק שאני תכף …"

והעניין שבמקרה שלו, התוקף קצת טעה, לכן היינו זקוקים לקיים עימו הרבה  שיחות נפש סביב הנושא על מנת להשקיט אצלו את ההתפרצות הבאה.

 

 הבנתם, דימוי הפרייר החרדי, החננה הלמדנית ששקועה בהגיגי התורה  נמצא אצל כולנו וקשה מאד להפריחו. ויש חרדים רבים שמאסו בו. ועל כך כתבתי. אולי בגלל זה סלוגן כמו  " דרוס כל דוס" זאת סיסמא בהחלט לגיטימית, אם היה לדוברים מה להפסיד, הם היו חושבים פעמיים. לפני הבאתה לאוויר העולם זה לא שאין בסטיגמה  הגלותית מהאמת. רק שלאט, לאט, גם היא מתפוגגת.

נלך לצד שהוא יותר אמת מבדיה . קחו את הבן הגדול שלי, הוא בהחלט רכיכה בכל הנוגע למאבקי כוח, תרתי משמע.  התנהלותו ספוגה בהשפעה חרדית מצויה, ומערבת אינטלקט, חשיבה ראש, הרבה חוש הומור התפלפלויות וכדומה.

ומעשה שהיה איתו כך היה: לפני שנה שהארץ נסערה בגלל יאיר לפיד ההומאני שריחם על אותה ילדה אומללה שחבורת אנרכיסטים חרדית ירקה עליה בעודה צועדת עם ילקוטה  לבית ספרה בבית שמש, ובעקבות הכתבה הזאת, התקומם והתרומם גל אנטי חרדי אומלל, שסייע לבחירתו התמוה של השדרן הזה, שהוא כיום שר האוצר שלנו. טוב נעזוב את זה.

באותה עת עצמה,חבורת אנרכיסטים חילונית מאותה עיר, ( נשמע רע נכון) החליטה להיטפל לנערים מהישיבה של בני, ולהפליא בהם את מכותיהם, רק מה על זה התקשורת כמובן לא דיווחה. וכך יצא שהחננות החרדיות היו נתונות תחת איום פיזי די מבהיל, ומה ציפתם שיעשו?

 

ובכן מבני, שממנו כנראה לא תבוא התקומה,לא תבוא הישועה. הוא  התנהג בפחדנות איומה,  ברגע שהוא ראה את החבורה החילונית מתקרבת אליו כשבידם מספר בלוקים חשודים , הוא פשוט נשא רגליו וברח לו, כי אצה לו דרכו להינצל.

אבל מסתבר שכמה מחבריו הפתיעו את הסובבים, הם נעצרו,  נעמדו על מקומם, וסירבו למוש ממנו, וכך מעטים מול רבים( רוב הנערים החרדים ברחו) הם גרמו לאותם נערים חילונים  לחשוב פעמיים , כי אולי לא כדאי להתגרות בשחורים, ואולי לא כל החרדים הם כאלה חננות בסופו של דבר.

 

   המעשה חזר על עצמו מספר פעמים, עד שהלקח אכן נלמד . והשיעור הופנם. ואנו, מה באשר לנו? לשווא ניסינו בשולחן השבת לשכנע את בני, לא להפקיר את חבריו לבדם, לחבור אליהם ללחימה,לסייע להם לפחות בגיבוי,  למורת רוחנו הוא הוא רק חזר והטעים שהם שונים ממנו,נועזים יותר,  והוא רק יעמוד שם יתבלבל ויחטוף. בקיצור… חננה נשארת חננה.

 

אבל מבחינתי, לא יקום ולא יהיה,  החלטתי שלפחות עם בני השני עלי לחתור לשינוי, פיזיות ומודעות לגוף אינה דבר רע,   מה גם שהוא יותר חצוף ובנוי לקרבות מהראשון … שלא תבינו, לא רציתי שיצא אלים, אך שידע קצת ג'ודו,שיכיר את מקומו, זאת חברה אלימה, אז  למה לא.

 

העניין הלך והתחמם, חיפשתי לו חוג הולם בעיר שלנו, וזה היה מבצע לא פשוט. אין מתנ"סים בסיטי, יש אין סוף ישיבות,  תלמודי תורה, מרפסות סוכה, חוגים לג'ודו?

 
אבל לבסוף נמצא המורה והחוג, ואכן בני הלך ופרח.

אתמול נערכה מסיבת הסיום, בני קיבל חגורה צהובה לבנה, הפגין מספר תרגילים מרשימים, והייתם צריכים לראות, הורים חרדים, עם זקנים וכיפות, ניגשים למורה, מבקשים מהילד להודות לו, ובכלל במהלך השיעור, הם אפילו מחאו לבנים כפיים נסערות. זאת  לאור הביצועים הבכלל לא רעים. חננות או לא?

 

בדרך כלל כשאנו חוזרים הביתה, אני מצווה על בני לפשוט את בגדי הג'ודו, וללכת עם בגדי התלמיד שלו, חוג לג'ודו זה לא משהו מי יודע מכובד פה. אבל הפעם לא היה זמן לזה, השיעור התארך לו.

צעדנו ככה ברחובות העיר, שלקראת הכניסה לביתי, עצרה אותנו אישה זרה, בעלת חזות אדוקה ושאלה: "סליחה שאני ככה מתפרצת, איפה הבן שלך לומד ג'ודו?"

הבנתם כך מתחולל שינוי, לא בכוח, לא בכפייה, לא בגיוס כפוי, לא, לאט, בטוח, מוגן ולא מתוך חולשה.

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

 

 

5 תגובות

  1. נפש בריאה בגוף בריא תמיד זה נכון
    אבל אפוא החינוך האם לזאת התכוונו באומרינו מדינה יהודית בה יהודים ילמדו להכות יהודים
    האם לשם כך הוקמה מדינת ישראל
    לפעמים אני חושב שרב המפריד על המחבר בין היהודים ליהודים מאשר ביני לבן שכניי הערבים איתם הלכתי בשדות בילדותי והיום אני פוגש אותם בבתי הקפה בעירם
    הפער כל כך גדול ולא רק בין דתיים לחילוניים על תת קבוצותיהם אלא הפער הכלכלי הענק שקיים בחברה פער שיוצר ניכור ושנאה והאור לא נראה אפילו בקצה המנהרה
    הערק הלבן התייקר בשביל השחורים וככול שמחיר הבסיס עולה כך יגדל הפער במקומות הבילויי ושוב יתעשרו העשירים וישתכרו בכל מחיר העניים

    אז אביטל טוב שלקחת את בנך לחוג גודו כי העולם הזה לא מרחם על חלשים!

    • אביטל קשת

      החתן שלי אומר שיש לנו הרבה מה ללמוד מהערבים בכל הנוגע ל: ואהבת לרעך כמוך.

      אני נוטה להסכים, על שנאת חינם אנחנו עוד לא נגאלים.
      ונכון כל הזמן מחפשים מי אשם במצב הכלכלי הלא פשוט עבור רבים, ויש גורמים שעושים על התסכול כסף, כמו ערוצי טלויזיה, תקשורת ובסוף, בחור חביב שהפך לשר אוצר תוך יום.

      רק ב י ש ר א ל.

  2. מרתקים הרהוריך אביטל חננות או לא חננות אדם צריך להגן על עצמו

  3. רבקה ירון

    חוששים מפני מלחמת אחים ולא רואים < לא רוצים לראות> שהמלחמה הזאת כבר כאן. ומזמן, מזמן.

    אביטל, בין התגובות שלך כתבת משהו נכון מאוד, לדאבון הלב: יש לנו מה ללמוד באשר ל-"ואהבת לרעך כמוך". לא רק מהערבים, אם כי מהם יש לנו הרבה מה ללמוד.

    באותה תגובה ציינת: "רק בישראל".
    אני יודעת שגם זה נכון, מקרים/אירועים כאלה מתרחשים רק בישראל. הלוא פה, במדינה שלנו, מותר לנו.
    היגיון בריא.

    תודה, אביטל.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת