בננות - בלוגים / / להבעיר את נר הקרח באמצעות האש
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

להבעיר את נר הקרח באמצעות האש

 

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

אני לא מכירה, לפחות לא מקריאה, את שיריה של המשוררת נעם פרתום אך אהבתי מאד את השם שהעניקה לספרה, "להבעיר את המים באש". לא מכירה כי כפי שכבר כתבתי כאן בעבר איני קוראת כבר תשעים אחוז מהספרים שבספריה העירונית שבעיר הסמוכה, והספר האחרון שהדליק אותי היה ספר משלים לילדים של המגיד מדובנא, שאתמול חל יום פטירתו, שכתב ואייר גדי פולק.

 

יש רגע שהלב נמשך בלי שליטה למחוזות אחרים, זה לא אומר שאין לזה תגובה, או חוסר תגובה( ציבורית ) ואני שכותבת על פי נטיות רוחי, נישאת על גלי אהדה, תבינו, על הפוסט ההוא זכיתי בערך בעשרה קוראים, שלא לדבר על לקוחות של בעלי שטענו שאני הורסת לו את הפיס בוק עם השטויות החסידויות שלי, ועל הלייקים שלא התאספו. כי גם בעניין הלייקים יש לחץ חברתי. לייק מושך לייק. וההפך. אבל מה לעשות נגד לב?  או תודעה. ונגד זה שהוא יוצא מגדרו דווקא מול ספרי ילדות שנחסכו ממנו.

 

מה גם שהמשונה שכשאני כותבת אף אני עושה לרוב סובלימציה ליצרים, כלומר איני רוחנית ומעודנת במיוחד. כלומר לא תמיד. אבל חוויות הקריאה שלי השתנו.

 

והשם שנתנה נעם לספרה אולי במודע או לא, הינו שם קבלי מאד, כמו שאומרים כולנו מקושרים לאחד.

ישנו סיפור על הבעל שם טוב שירד לטבול עם משרתו בלילה, בנהר שמימיו הם קפואים , אתם מתארים לעצמכם רוסיה בחורף, כלומר את המים כיסתה שכבת קרח עבה, אך דבר לא עצר את האיש הזה, בזמן שטבל היה המשרת אוחז בנר, שפתאום כבה. אז אמר לו הבעש"ט:  עכשיו תיקח את גלדי הקרח , ותחצוב אותם  לכדי נר, המשרת עשה כדברו ואז הצית הבעל שם טוב את הנר. כלומר הוא הפך קרח לאש.

כעת אמר הבעש"ט למשרתו דע לך שבאה לעולם הזה נשמה רבת השפעה, היא תבעיר את כל עולם התורה שקפא באש  גדולה,  היא תתעלה מעל הטבע קרח יהפוך לאש.

ומי הייתה אותה נשמה שאך נולדה? ובכן היה זה מחבר ספר ה'תניא' רבי שניאור זלמן מלאדי מיסד חסידות חב"ד.

 
 

שמות לספרים מזכירים לי את עצמי השם שנתתי לספרי הקודם היה " כל העולמות של גאולה" ועורר תרעומת בלב רבים מהקוראים. הרי הסיפור על גיבורה בשם ענת ולא על גאולה שהיא לא הדמות הראשית, ומה הקשר לעולמות? למרות שניסיתי להסביר שכתוב שם באחד הדפים שברגע אחד האדם יכול להפסיד את כל העולמות. אך כאמור זה ספר תל אביבי משהו, אם כי מישהי טענה ואף כתבה על זה בביקורתה, שכתבתי אותו כנקמה בעולם החילוני, טוב הזיות יש לכולם.

לספר הנוכחי שכתבתי חשבתי לקרוא" נכנסתי באמצע הסרט" ואז אמרה לי דמות ספרותית נחשבת שאני מעריכה ש" נכנסתי באמצע הסרט" זה שם נורא תל אביבי – שטחי, והספר עוסק בנושאים רוחניים בהרבה אז מה עושים? שם של ספר כפי שמסתבר הוא דבר מאד משמעותי שיכול בהחלט לקבוע גורלות.

 

הרבנית חנה נווה, רבנית ידועה שמפיצה את תורת הרב מאשל"ג טוענת שכל מה שנמוך, רדוד, ואפילו כמעט פורנוגראפי  בעולם הזה הוא בעצם גבוה מלכתחילה. למשל האברים הנשים, שזוכים לכל כך הרבה יחסי ציבור, יש להם משמעות קבלית מאד גבוה. כמו אותו איבר ממנו יונק הילד חלב, והפך למקדם פיתוי מספר אחת, נחשב בעל משמעויות עמוקות נוספות וזה לא סתם שמשתמשים בו כאן כמנוף כלכלי במין להיטות כזאת.

 

בספר החסידי "ראשית חכמה" ישנם פרקים שלמים שמוקדשים למשל למפגש הפיזי שבין הגבר לאישה, שמשום מה הפך לאירוע יומיומי ומדובר וכמובן שמכניס לרבים הכנסות.

 

כולנו, כולל אני, בעצם נושמים את אויר פסגות הרובד עליון אך מרדדים אותו על מנת שיהיה פחות תובעני וקל לעיכול.

נסכם בכך : מי שאמר לשמן שידלק יאמר לחומץ וידלק. ולוואי ונגיע לרמה הזו אך גם בהרבה פחות אסתפק, לפחות לעת עתה.

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

 

 

 

8 תגובות

  1. פוסט נפלא ומרומם רוח ,אביטל, היקרה כל כך אוהבת לקרוא אותך אהבתי איך יצאת מהשם העדכני והכי לוהט של שדה השירה היום ובאת ממנו אל השורש הגבוה -ספורו הנפלא של הבעש"ט ונכון, לדברים הכביכול גשמיים יש שורש מאוד גבוה כמו זיווג ונשיקה גשמיים לזיווג ונשיקה בשורשם העליון-תאור הקשר בין בורא לנברא

    • תודה לך חנה יקרה וטובה, אף אני אהבתי את הפוסט שלך על המים, לדעתי את צריכה להמשיכו, תכף אכנס אליו שוב בלי נדר. זה יום קצת הפוך.

      אכן לכל דבר יש שורש גבוה, לא יכול להיות אחרת, אם נחשוב מאיפה מקור עליון ירדה הנשמה.

  2. גבריאלה אלישע

    היי אביטל, טרם קראתי את הפוסט שלך, אבל בינתיים תיקון קטן: שם הספר של פרתום הוא "להבעיר את המים באש".

  3. גבריאלה אלישע

    בינתיים קראתי, יפה דרשת.
    מעניין גם לשים לב לקשר שבין שד ושדיי (אל שדיי).

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת