בננות - בלוגים / / מדינת כל ילדיה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

מדינת כל ילדיה

 

 

 

 

עכשיו אני קוראת כאן כתבה וגם קבלתי פתק מבית הספר, על כך שצהרונים יינתנו בחינם. נפלא. כרגע זה עוד לא בתוקף אצלנו. אך הבנתי שיש מספר ערים בארץ ששם כבר הוחל חוק הצהרונים, וילדיי גן מסימים את יומם בשעה ארבע.


לכאורה מוצא מושלם עבור אמהות עובדות, שמצאו פתרון כלכלי מוצלח. הכסף המורווח לא נזרק. מצד שני איני יכולה להבין איך אפשר לכפות על אם לא עובדת, או על כזו שרוב המשמרות שלה הן משמרות לילה, או על אם שהחליטה לעבוד מהבית גם לטובת ילדה, שהיא תשאיר את ילדה עד השעה ארבע בגן.

בכתבה המפורסמת בעיתון " בשבע" המחולק כאן חינם( את מדוריי החדשות האינטרנטיים פסקתי מלקרוא) מסופר על קומץ אמהות שמחו נגד ההחלטה ועל המלחמות שהן נאלצות לנהל על מנת לחנך את ילדיהן כראות עיניהן.   
אם יוציאו את ילדם מהגן בשעה אחת וחצי, שעה סבירה לדעת כל הפסיכולוגים, יפגעו בילדיי האמהות העובדות שיתמלאו בקנאה ועצב. ומה לא עושים על מנת שהרוב יקבע.

בכך הופכת ישראל למדינה קומניסטית שגוזלת מההורים את הזכות לחנך את ילדם ועל פי השקפתם ושמה אותו תחת חסותה הבלעדית . למי שחושב שילד מאד נהנה להישאר בגן עד השעה ארבע, זה מעשיר אותו, מפתח את אישיותו, והנה קמתי אני אם בישראל, וקלקלתי לו את החגיגה, הרי שטעות בידו.

שנים עבדתי בצהרונים כמספרת סיפורים וראיתי תמיד ילדים עייפים עד מנומנמים, מוסחים, לא ערניים, שממש כמהים להזרק על הספה בבית ולא לריב עם עוד חבר על האוטו, או להשתתף בהפעלה מעוררת, כי הם כבר קהי חושים ואין להם עניין לשתף פעולה.

כמובן שכשאין ברירה אז אין ברירה, בימים שעבדתי בצהרונים היו גם חלק מילדיי בצהרון, אך לי היה הסכם גמיש ולא על בסיס קבוע, אך בימים האחרים הקפדתי אני להגיש להם את ארוחת הצהריים.

התחושה כיום בגדול היא שהמדינה מעודדת ילודה, על מנת אולי לא לצמצם את מספר אזרחיה, מה יקרה איתם אחר כך, זה אינו מעניינה. יותר ילדים היפר אקטיבים, במקביל המון אנשים איכותים שמתייאשים ויוצאים ממעגל העבודה במשרד החינוך כי חינוך הוא עבודה למזוכיסטים , בעיקר מאז שההורה לא מחנך בד' אמותיו, יותר פשיעה( שדורשת תקצוב נפרד), פחות אינטימיות, הפיכת גיל התבגרות המסוכסך עם עצמו למודל מוביל שנמשך עד אמצע גיל שלושים, וכל זה הרבה בגלל שמונעים מהילד צורך בסיסי שיעבור לו, והוא חמימות הורית. קן בייתי. מה לעשות.

מדינת כל ילדיה מעלה את רמת החיים, במקביל גם מעודדת את כולם לפתח את עצמם, אבל אין לה זרועות, היא נכה. כי בסך הכל מדינה ולא איש או אישה. הורה או ילד,  ילדה.

 

 

 

 

 

 

9 תגובות

  1. רות בלומרט

    בהחלט ראוי למחשבה.
    חג אורים שמח,
    רות

  2. שבת שלום אביטל
    נשמע לי הזויי להכריח ילדים להשאר בצהרון
    אני שמח שכל ילדיי חזרו באחת הביתה
    להכריח?
    מה זה הדבר הזה אביטל
    עוד מעט יכריחו אותם לישון בלילה כמו בקיבוץ
    לא נראה לי
    תודה אביטל שהבאת אני מקווה שניתן לבטל את רוע הגזירה

    • כן בהחלט חזרה לימי הקיבוץ האפלים, על כל הטראומות. ההחלטה מיושמת בלוד ועוד כמה מקומות ואמהות ששמתנגדות נאלצות למרוד המפקחת לא מאשרת לגננת לשחרר ילדים. אחת הביאה פתק מרופא שלילד מותר לאכול רק בבית, כי יש לו בעיה בקיבה. הזוי.

      הילד כשמשרת של מנגנון.

      חג שמח.

      פרסמתי בעוד מקומות כי בהחלט זו נראת לי פגיעה מפחידה בדמוקרטיה בעלת השלכות ארוכות טווח.

  3. עקיבא קונונוביץ

    אביטל,גם אני חושב שאסור לחייב הורים להשאיר את ילדיהם עד 4.אשאל את הילדים שלי מה הם חושבים על הנושא הזה, כי אצלם הנושא אקטטואלי או היה אקטואלי לפני כמה שנים.
    חגם אורים שמח

    • היי עקיבא כרגע ראיתי שוב התגובות לא הגיעו למייל. כשלאם אין ברירה אז אין לה ברירה, היא עובדת עד ארבע.

      אבל להפכוך את זה לכלל? להזיק לילד במכוון. הריילדים הם המשך שלנו. אנו חיים כאן גם בשביל הדור הבא, זה לא שאחרי יבוא המבול.

      אם כי אני צופה הפיכה הפוכה.רק שזה אולי יקח עוד מספר דורות.

      מעבודתי בחינוך ראיתי ילדים חסרי תפקוד ברמות שונות, והמצב הזה הולך ומחמיר.

      בטח שבסוף יהיה סוף לפנטזיותתהייה התפקחות, שתאמר שלצערנו כנראה שהילד בניגוד לנייר לא סובל הכל. אבל מצער לדעת שכל כך הרבה ילדים יסבלו עד אז.

השאר תגובה ל אביטל קשת ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת