בננות - בלוגים / / לא רוצים מותגים
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

לא רוצים מותגים

 

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

אנשים רובנו ככולנו מתייגים ומתויגים. סביר להניח שמשה רבנו היה כהה עור ואשתו גם.  ועדיין בלי משים, אנו נייחס חוכמה ואינטלקט  ללבנים ושובבות ופלפליות לשחורים. וגם אם יש בעניין הזה מרכיב גנטי נכון, רוב הספורטאים המצטיינים הם שחורים, בריאותם של השחורים איתנה יותר. בכל זאת אנו שבויים. או אולי מחפשים רק דגם אחד של חוכמה ואינטלקט. חוכמתו של המאמין אינה חוכמה כלל, זוהי לדעת היהירים שבינינו בורות. ידיעותיו של אוהב האדמה על גרמי השמיים אינן הוכחת לאי קיו מוכח ועוד.

 

נכון שכיום כולנו מתערבבים. אבל שימו לב לכך שמעורבב בהיר יגיע רחוק יותר ממעורבב כהה. או הכהה שיצטרך לעשות קצת יותר מאמץ רב מערכתי.

 

מובילי המאבק החברתי בקיץ היו בהירים. מקומם של האתיופים השחורים שהם הציבור העני ביותר נפקד. גם משום שאיך שהוא הורגלנו לסמוך על האדם לבן. לא אכפת לנו מעורבב או לא, ובזה התקדמנו,  אך עדין החזות הלבנה מעוררת יותר אמון. איפה שהוא התעמולה הגרמנית עשתה את שלה. יחסי הקורבן והמקרבן טרם נחקרו דיים בשל הכאב שהם מעוררים בנו. גרמניה והשפעתה על העולם בשיתוף ארה"ב הכלל יכולה, הן המובילות הרוחניות בתת מודע של רובנו. אבל על מנת להוכיח את ההנחה הזו לעומק אזדקק למאמר אחר.   

ונוספו גם  תיוגים דתיים, בעקר  אם האדם הוא כהה ודתי עם זקן שחור הרי שזה בכלל מפחיד. זה הוחל על התימנים שטיפחו זקנים שקוצצו מיד עם עליתם לכאן, והמשיך ביחס עוין ברבים לבני עדות המזרח הכהים שכתוצאה ממנו הורידו כיפות ושינו במקביל שמות משפחה כשרצו להתקדם במדינה המערבית הבהירה והחופשייה.  

לא סתם ציינתי כיפה, העיתון החרדי 'יום ליום' ערך תחקיר במשך שלושה חודשים ובמהלכו הוגשו קורות חיים למשרדים שונים והכתבים אף פקדו מעסיקים, ולצערם הם הגיעו למסקנה המצערת שרוב המעסיקים במשק אינם רוצים חרדים במקומות העבודה שלהם

האתיופים, החרדים, אלה האנשים שלמענם צריך לצאת למחאה ברחובות ארצנו, אולם הפלא ופלא, אלה האנשים שחוטפים מהלומות מכל עבר.   

 

איך אני קשורה לכל זה. אני לבנה כנדרש, אך לא נזקקתי בחיי להוכיח דווקא כישורים שכלתנים, ובתחום שלי העדיפו דווקא כהים, זריזים ושובבים . אך מאז השתנו דברים. אסכם. בחיצונית אף אני מתויגת משהו, אך ב"ה . בטובו וברוב חסדו, מצאתי עצמי בשוק העבודה. אני עובדת עם מגוון קהלים ובהחלט מרגישה שמה לעשות אני מייצגת.

 

מייצגת אוכלוסיה, לא רק את עצמי. הרי בעבר לא שמרתי מצוות ואז תחושתי הייתה לחלוטין שונה. חשבתי על איך אני, בתוקף אני, מקדמת את עצמי. כיום השתנו פני הדברים.  פתאום אני הרבה יותר מודעת למה שאני מוציאה מהפה, איך זה ישמע, יראה, אני מבינה שעלי ליישם דברים שלמדתי ושכל מיני מדרשים יהודים עתיקים אינם סתם כרזה אלא משהו שדורש ממני בעיקר עשייה. .

 

זו אינה יהירות, אלה הם פני הדברים בשטח. אולם יש נקודות אור. מסתבר שרוב הדברים שכתבתי הדברים נכונים בעיקר וירטואלית. כי בוירטואלית אין פנים אל פנים ולכן הקטנתי את מינוניה. במציאות, כשאתה בא עם נוכחותך, ועובד על מידותיך ומכפיל את המאמץ ,מתגבר כארי על הצורך לענות ולהתווכח. פועל מתוך אמונה שלמה בצדקת דרכך,  תשבור את התנגדותו של המתייג הגדול ביותר.  אם כי לאו דווקא בקלות

 

בעיקר כשאתה חושב גאולה, ואין בדעתך ליפול ברוחך. זה ממש לא פשוט, נכון. אבל מתויגים יקרים אל לנו לחשוב שזה בלתי אפשרי, כי כך לא נתקדם. זה אפשרי. האדם שמכיל בתוכו מכל וכל צריך לגרד את הנחיתות ולהישיר מבט.

 

ובעיקר כי דווקא המאבק מאבק את הגאווה שהיא המכשלה הגדולה ביותר של האדם. בקשר שלו עם הבורא וכבר אמר הרשב"י: כל המתגאה הוא בעיניו כעובד עבודה זרה (סוטה ד') .

 

וצריך תמיד שהאדם יכוף ראשו שנאמר " אל תבואני רגל גאווה ויד רשעים אל תנדני( תהילים לו).

 

והקב"ה לא יכול לשכון במקום שנמצא בעל הגאווה. ואני מה לנו ולקטנות המוחין הזו. למרות שהקדשתי לה כאן מאמר שלם.

 

ולוואי ונצליח אכן להסיר תיוגים ולהביא אהבת חינם לארץ, על מנת להחיש את השלום, שיבוא עלינו ועל אויבנו. אמן.

 

 

 

4 תגובות

  1. עקיבא קונונוביץ

    אביטל, אני מזדהה עם מה שכתבת. לצערנו, אם נחדור לעומק התחושה, נגלה שכל מי שאינו מתוייג בתיוג שלנו הוא בבחינת כושי-מצורע.אילו הייתי שר החינוך עם סמכויות של דיקטטור, הערך העליון שהייתי מחנך עליו הוא הסולידריות, כלומר אמנם יש תיוג, אבל כולנו ערבים זה לזה, וכך נוכל להתגבר אפילו על הגרעין האירני. שבת שלום!

  2. טובה גרטנר

    היי אביטל
    מסכימה איתך לגמרי, הבעיה הפרטית שלי, שלכל אחד קשה במשהו, ואז כל המילים האלה נעלמות אצלי, ואני מוציאה צפורניים,
    נעלבת
    לא מדברת…
    אז לכן כשאני מסכימה איתך אני יודעת כמה יש לי מקומות שלא אזוז, למרות דברייך
    עדין חושבת שהעלת פוסט חשוב.
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת