בננות - בלוגים / אביטל קשת / אלה שמות המצורעת? מה לא?
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

אלה שמות המצורעת? מה לא?

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

עשיתי הערכה גסה של מצבי, והגעתי למסקנה העגומה שתוך שבע שנים, הבית הזה הולך להתרוקן מיושביו,  אלא אם כן השם יחליט אחרת.

ובחיי הרי נוכחתי לדעת שדברים כלל לא מתנהלים על פי התכנון. אבל אם כן.. רצוי כמובן  שלא להישען על העבר פתאום. אך לצערי, איני מאוהבות הדממה. בעיה. אני עושה ספירת מלאי חרישית של הימים שחלפו  שהיה די גדוש ומתחננת בפני השם שלא ישליך אותי אל השקט בלי שיעניק לי חלופה הולמת.

 

הרי לא היה לי רגע דל, דרך ילדי וגם מקומות עבודתי נעתי בין אנשים, הלכי רוח, מטבעות לשון והעיקר שמות.

תחילת הדרך האימהית הכרתי לביתי בנות ששמן: אגם, דניאל, קורל . ביתי הבכורה התגרתה בילד ששמו ים, והלכה איתו מכות, כי היא לא הייתה מהחננות – הותרניות. תכונה שירשה.. .

 

אחר כך בנותיי נרשמו למין בית ספר שהעביר אותן תהליך ביניים והוא כלל רוב של בנות רוסיות שניסו ללמדן נימוסים וכך הכרנו את: טניה, קסניה, מרינה, מילנה ועוד.

בת אחרת למדה במוסד של חב"ד והכירה כמובן את חיה מושקה, שירה דינה , שרה מיכל ועוד.

ולמורות שלהן היה כמובן בן בשם מנחם מנדל, איך לא.

כאמור הן התקדמו ואז אחת מהן נרשמה לחטיבה לאומנויות ולמדה עם : מלקם, זהבה, אור הגאולה, אילת השחר, תפארת  וכדומה. ניחשתם נכונה, שמות של דתיות לאומיות ואתיופיות.

ונעבור לבניי: שם נתקלנו בלי סוף במוישי, נתנאל, אביתר, נחמן ועוד.

 

כעת בני הצעיר מספר לי בשיא ההתלהבות: שחיים יצחק אמר לו שחלומות רעים זה הכל מצד היצר הרע.

טרם הספקתי לעכל והוא מבהיר לי שזה שהוא ש'כנזי, לא עושה אותו לחסידוס.

ולי הכי טוב כי אביטל הפך לשם הדוסי החדש. כל שכנה צעירה מעניקה לאחת מבנותיה  את השם אביטל ופתאום מרגישה נורא מעודכנת. אין צורך בריבקי, או נחמי. אביטל זה הלוגו החדש והמוכר. אני הולכת ברחובות ומסובבת את ראשי המון פעמים. שמי מתגלגל , נשמע וצופר ברום הודו" אביטל בואי הביתה!"   איך שנאתי לשמוע את הקריאה הזו כילדה. רגע, עוד לא, אני כמעט משיבה.

ומצד שני, איזה מזל היה לי ששמי נהגה ולא הסתובבתי עד שעות לא שעות ברחובות…

בזכות הז'נט שהעניק לי סבי ז"ל. אני מתחבבת על המרוקאיות שבניהן, מה אומר. צריך לדעת עם איזה שם להיוולד

             *
 

השבוע רעשה הרשת זה אמר על זה שהוא נאצי, השני שלח אותו ואת בני בריתו למשרפות. אין לי עניין להיכנס לזה. אבל אני חוששת שהרשת מרבה לשון הרע. ראה פרשת תזריע מצורע. קחו את זה שכל בעל בלוג או פייסבוק, מתמלא בהמון כוח כשהוא יודע שיש לו מאזינים, שהם כיום קוראים, והוא ביום רע, או שהרגיז אותו מה שההוא עשה והוא חייב לפרוק את זה, כי אחרת זאת צביעות. כבר לא מדברת על עיתונאים שרוב זמנם חוטאים לאמת. ולדעתי לא מכירים את המושג הזה. רק את המושג אג'נדה שבשמו הכל מותר. גם שקרים, אז מה.

כלומר שתיקה הפכה לדבר מגונה. חייבים להתבטא. בתחילת דרכי ברשת אף אני חטאתי בכך, ומאז פיתחתי מנגנון הגנה וחסימה. שלא תמיד עובד לי, אבל משתדלים.

 

  אבל בכל אופן אחת מהלכות לשון הרע אומרת שכשאתה כאילו אומר אמת, אבל רק על מנת להשפיל את הזולת, הרי שהמדובר בשקר מוחלט.

יש עוד הרבה הלכות בספר השכוח הזה, כלומר כאן בסיטי לומדים אותו בקבוצות, אבל יש לצערי הרבה אנשים שלא שמעו עליו.

 

מה שמזכיר לי שפעם שאלו ילד דוס "מה אתה רוצה להיות כשתהייה גדול?".

אז הוא ענה" החפץ חיים".

ושאלו " למה?"

אז הוא ענה שזה מפני שהוא כתב ספר שאף אחד בעולם לא חשב עליו. וזה נכון, להודים, לנוצרים, למוסלמים יש כל מיני פילוסופיות, אבל ספר כזה מדויק, וכה קשה לביצוע אין.

וכיום כשמי שדובר לשון הרע, כנראה לא יורחק ויחלה בצרעת, חשבון הנפש הלשוני כתיבתי הפך להיות הרבה פחות נהיר.

ובכל זאת מין הראוי להזהיר, ולקוות שכן כמו שקראו לי " אביטל" ועליתי לביתי. אבלה וחפוית ראש אומנם. אבל זה היה לטובתי.

כך גם אנו הדעתנים עד בלי דעת, נדע לאסוף את הכלים שפיזרנו על החול, ולעלות במדרגות שיובילו אל חיקן המגונן של הגבולות הכתובים.

 
 

 

 

3 תגובות

  1. אוהבת את הרהוריך ,אביטל
    אכן לשון הרע ואבק לשון הרע מחולייה הגדולים של החברה
    קשה מאוד להמנע מהם
    ואל תבהלי מסמפטום הקן המתרוקן הוא אף פעם לא מתרוקן באמת
    הילדים עוזבים ומצמיחים כנפיים
    ובאים הנכדים
    בקר נפלא לך

  2. אמן ,ולואי ונדע לעלות במדרגות אל חיקן המגונן של הגבולות.
    עפרה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת