בננות - בלוגים / אביטל קשת / המירוץ אחרי רכישת הקריאה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

המירוץ אחרי רכישת הקריאה

 

 

 

 בניסן יהיה בני בן שש ומצבו בבני- ברק סיטי נחשב בעיתי.

במקום בו כל ילד בן שלוש פלוס רכש את הקריאה, בני עדין מתקשה לזהות את כל האותיות או התנועות.

שתבינו, שאף אני לא הצלחתי לזהות תנועות עד סוף אלף, אז קרה הנס.

ביתי האמצעית רכשה את הקריאה בסוף כיתה ה'. ומאז היא מסרבת להשתקע בה.

וילדי האחרים נעו בתחום הבסדר.
בני האמצעי שאף הוא גדל כאן ונראה לגננת מעט שונה( גם לו יש הפרעת קשב וריכוז די מיגעת) נשלח באמצע הגן לרכוש את הקריאה בממכון מסובסד של העיריה והגיע לכיתה א', קורא ושולט בעברית וחשבון.

מאד התלהבתי מזה. אך אחרים מבני העיר לא חשבו שזה כשלעצמו דבר מיוחד.

ועכשיו אני תקועה עם בני הקטן שהולך לגן שפתי והתקדם מאד, אך הקריאה עדין בעיתית אצלו. מה שגורם לצוות לבקש ממני לחשוב על כיתת חינוך מיוחד.

הבנתם את זה?

בחינוך החילוני, איש לא היה מעיר לי על זה. וכאן כנראה אפנה על חשבוני למכון פרטי, כי הממשלה סגרה את הממשלתי, אשלם משכורת של שכירה על מנת לממן את רכישת השפה של בני.

כי אחרת הוא אבוד כאן. בכל תלמוד תורה כל הילדים כבר חלפו על פניו. והם לא יחזרו על החומר בשבילו.

ובכל בית ספר ילמדו חודש קריאה, מתוך הכרה שכולם כבר קוראים שוטף. וזהו. השאר ידדו לעבר החינוך המיוחד. כיתות קטנות. ועוד.

אתם הבנתם את זה?

משגע אותי שאומרים שהחרדים טיפשים ומלבישים עליהם את הליבה. כשביתי שלמדה חמש שנים בחילוני יצאה משם בלי לקרוא. ועם רכשה את הקריאה זה היה בזכות שיעורים פרטים שממנתי לה לבסוף מכיסי, והעבירה לה אישה חרדית, אם ליותר ממנין ילדים, שבין לבין גם התעסקה בגידולם, אך הייתה לה שיטה משלה ללמד את הקריאה, וזה הצליח במקום שכל מורות ה"מתי"א" נכשלו. נו, אני רק מספרת את שעברתי איתה. 
עדות תמה.

נדיר, שיש כאן ילד לא קורא.

ועם אחרי כל מאמצי הגננת והצוות בני עדין צולע ומתקשה, אזי מצווה אני להשלים לו את הפער. אחרת ירגיש איום ונורא בין כל המשננים והמתעמקים בגמרא ופירושים.

שבת- שלום.

 

 

 

 

 

 

4 תגובות

  1. אביטל

    את מדברת על נושא כאוב שסיפרת לי עליו כבר קודם. אני מכירה לא מעט תלמידים שלי עם בעיות כאלה.

    את יודעת למה אני כה מזדהה?
    בדיוק בגלל הסיבה שאצלי זה היה להיפך. אין לי זכרונות מוקדמים שבהם אני לא יודעת לקרוא. תמיד ידעתי. היה לי כל כך קל שפשוט כואב לי הלב לראות את אלו שמתקשים.

    הלוואי שעיליי בנך לא יטוש את הקריאה אלא יהפוך להיות סופר כמו אמא :)

    • אמן. אבל מבחינתי שיהייה מה שהוא רוצה. הוא טיפוס מעשי. בכלל על הבת שלי למדה לקרוא בסוף ה' אני הכי סומכת בבית הזה. היא עומדת לגמרי על הרגלים. יודעת מה היא רוצה. לא פוחדת מכלום.

      זה מביא אותי להרבה מחשבות על מהו אינטלקט לעומת עוד דברים בחיים.
      שבת- שלום.

  2. רקפת זיו-לי

    השבוע ביקרה בביהס בו אני עובדת סופרת ילדים שסיפרה כמה התקשתה לקרוא בכשהייתה בכיתות הנמוכות והינה, הפכה לסופרת. כך שאני מזדהה עם ברכתה של גלית. איני יודעת מה קורה בחינוך החרדי אך במערכת החילונית יש לא מעט ילדים מתקשים גם בכיתות הרגילות ובמירוץ, כפי שאת מכנה אותו, לא מעט נשארים מאחור. צרת רבים? אולי יש בה נחמה. אם הרבה אהבה וטיפול מתאים אני מאחלת הרבה הצלחה.

    • אמן. האמת שפה יש פחות מתקשים נראה לי. זה קטע מאד מוקפד לעילה ועילה.

      בכלל כשלומדים גמרא נדרשת הבנת הקריאה ברמות שאף אני מתקשה להשיג אם בכלל. בקיצור תשכחי מכל מה שאמרו לך על חרדים.
      ובאמת העיקר שכולם יצליחו. אחרי השקעה מתאימה.

      שבת- שלום.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת