טלי ואני על האפליה במגזר הציבורי

למשל: בנות שירות אתיופיות קבלו בפני שהן תמיד מקבלות אותה משרה: סיעת בבית ספר. בעוד ישראליות מבית יהיו קומנאריות, יעבדו בסוכנות, יסעו לחו"ל ויגדילו ראש.

אכן האתיופים מופלים, בדרך כלל הם בתפקידים שירותיים, אולי מגישים לנו כוס תה ואנחנו בכלל לא רואים אותם וטוב שכך. הם בצילנו. שחורים. ולכן נכון לעמוד לצידם.

מי שעוד מופלה קשות ולא נכלל בחוק הם כמובן: ערבים וחרדים.

הערבים אינם כלולים -או שאולי כן -והחרדים בטוח לא. למה? ליתר ביטחון. שיהייה.

כייף לנו לומר שהם בורים, כי חייבים לתעב מישהו, בעיקר אם אינו מוכר לנו, בשנת אלפיים ושלושים הם יתרבו אז בינתיים נשמור על העליונות שלנו. עשרים שנה בלוח השנה העברי זה זמן שעובר מהר.

לכן נבער אותם מחיינו. ואז נתלונן.
 
דרך אגב, בתחילת התשובה שלי עבדתי בגן חילוני. ברגע שהתחלתי להגיע לשם עם חצאיות הפכתי לחשודה. מרגלת בשירות הביון החרדי. יום אחד החלפתי את הגננת ושרתי לילדים רחמנא ליצלן שירים דתיים, כעבור שבוע פוטרתי. יום הפיטורים נפל על תשעה באב. עוד בורות של גננת מתקדמת .

אני יודעת וחשתי היטב מהי אפליה על רקע מגזרי. וזה שגם החרדים גזענים לא מצדיק אפליה נגדית נגדם. כי כך גם נצדיק את עצמנו מול הערבים. אבל לא, כלפיהם אנו חייבים באמות מידה אחרות. או שלא?