בננות - בלוגים / / קיצור ראיון שלא תקראו באף מקום עם אחד מראשי " נטורי קרטא"
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

קיצור ראיון שלא תקראו באף מקום עם אחד מראשי " נטורי קרטא"

 

 

 

 

כבר כתבתי כאן בעבר על כך שהדקתי קשרים עם כל מיני קשישים חרדים שחיים בסביבתי והדבר מביא אותי למקומות מענינים.

טוב, אז ישנה קשישה חרדית, חולת פרקינסון, אישה שמרותקת למיטתה ובטח שלא תרגום איש, ובעלה הצדיק שאף שירת תקופה קצרה  "בהגנה" וכיום אני בקשר הדוק איתם. כל צאצאיהם הפכו חרדים למהדרין, חלקם ראשי ישיבות, רובם תורתם אומנותם, ואני נוהגת לפקוד אותם ואף לקרוא מידי פעם בפני הזקנה העיוורת עיתונות חרדית.

וכך יצא לי לעיין בעיתון חרדי בשם " שעה טובה" ולקרוא בו ראיון מעניין עם אחד מראשי " נטורי קרטא".
ואני מחלקת איתכם את מה שנחום ברנע לא יספר לכם.

 לאורך כל הראיון תמה המראיין על הגישה המוזרה וההתנהגות הלא שגרתית של " נטורי קרתא" , אם כי הוא כיבד את הידע התורני שלהם, ואולי לכן הם הסכימו לפרוש בפניו את השקפת עולמם.

כאמור הם אינם ציונים ואף מתנגדים לציונות, לטענתם הציונות היא זאת שהביאה עלינו את האלימות הערבית -פלשתינית.

נכון, הם נוהגים להפגש עם מנהיגי הרשות ואף להצטלם איתם, אך הם עושים זאת מתוך מגמה של שמירה על עם ישראל. ברצונם להוכיח לפלשתינאים שלא כל עם ישראל ציוני ואולי בכך לצנן את השנאה שלהם כלפינו. כן, ברור להם שמעשיהם אינם מקובלים על הרוב, אך הרוב אינו מענינם.

המראין עקץ אותם מעט וטען שבכל זאת הם חיים בתוך מדינה שהם מתנגדים לה.
על כך ענה הרב המייצג, שהם משלמים מיסים כמו כולם, ולכן זכאים לשרותי מים וחשמל, אך הם מסרבים בתוקף לקבל מהמדינה את דמי הביטוח הלאומי.

האם ידעתם ש"נטורי קרתא"  לא מקבלים מהמדינה את דמי הביטוח לאומי?

אני לא.

נמשיך הלאה.

הרב המייצג סיפר שהרב הקודם, רב עמרם בלוי, אף נפגע באחת מפעילותיו נגד הציונים, חומצה הושלכה לעברו והוא התעוור בעין אחת.

מתברר שאלימות אינה פוסחת על אף צד.

וכאן גם הובא לידיעתי סיפור מעניין אודות החיל החטוף נחשון וקסמן ז"ל, הרב המייצג טען שבזמנו " נטורי קרטא" , פעלו רבות לשחרורו של החיל, היותו חיל לובש כיפה הגבירה את נכונותם לסייע לו, והם פעלו רבות למענו ויכלו להביא לשחררו בזכות קשרים שהיו להם . אולם מי שסיכל את העניין היה לטענתם ,ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל, שלא רצה שהשחרור יזקף לזכות " נטורי קרטא" .

הירושלמים יוכלו להאנח באכזבה, כי מסתבר שערפת רצה להקצות ל"נטורי קרתא" שכונה משלהם שתמוקם במזרח העיר, אך העניין סוכל על ידי הממשל.

שוב תקף המראיין את עניין התמיכה שלהם באמדינג'ד. 

וכאן טען המרואיין שאחמדינג'ד רק רוצה להגן על עצמו.

כמובן שגם אני וגם המראיין לא הסכמנו איתו.

אך בכל זאת קיבלתי כאן חומר למחשבה.

אולי באמת רק צריך להדבר עם " נטורי קרטא" כפי שאנו משוחחים עם כל אויב. הליכה בדרך מלחמתית לא תעזור.

בתקווה שאחרי המאמר הזה לא אסווג כתומכת נלהבת של " נטורי קרטא".

הרי כבר  סווגתי כאן תחת כל מיני כותרות.

אז בסדר, אפשר לשפוך..

רק בלי חומצה:)

שבוע- טוב וחג- שמח! 

 

  

 

 

 

 

25 תגובות

  1. "הירושלמים יוכלו להאנח באכזבה, כי מסתבר שערפת רצה להקצות ל"נטורי קרתא" שכונה משלהם שתמוקם במזרח העיר, אך העניין סוכל על ידי הממשל".

    זה חשוד בעיניי. האמנם
    ערפאת רצה להקים רובע יהודי בעיר העתיקה, כמובן בתנאי וזה יהיה הרובע היהודי היחיד בפלסטינה, ארץ מולדתם, ארצו של מוחמד שמכאן קפץ למכה עם סוסו אל בורקס, ועל כן הארץ קדושה?
    נדיב גדול היה האיש, אין ספק, ולא ציין כמה מס גולגולת יהיה על נטורי קרתא אלה לשלם עבור הזכות שהם יהיו נסבלים פה. אבל להם לא היה אכפת ממילא גם לשלם, העיקר לא להיות תתחת שלטון יהודי, שנוא נפשם.

    • נו מה לעשות משה, המציאות מזמינה לנו סיפורים משונים. אך הם בהחלט רצו לחיות שם, ובאמת צפוף מאד במאה שערים והרעיון על פניו אינו כזה גרוע.
      הקשרים שלהם עם ערפת היו טובים משנדמה לך, זה צוין גם בכתבה. הם הצליחו במקום שרבים נכשלו.

      חג- שמח.

  2. מעניין. כדאי לא להאמין אף פעם לדמוניזציה של ציבור שלם.

  3. רונית בר-לביא

    מעניין לדעת.

    בכלל, זרימת מידע חופשית בין הקבוצות תקל על האפשרות להידבר,
    וכן, גם בעיני, יש להידבר עם כל פלגי הזרם החרדי בדיוק כמו עם הפלשתינאים.

    כמובן שמי שמסכן את שלום הציבור, צריך לתת על כך את הדין מכל צד שהוא.

    אני בטוחה שמהידברות כזו כולם ייצאו נשכרים.

    מנסיון קטן אני רואה שככל שאני במצרוח יותר הידברותי, ככה יש יותר התקרבות מהצד ה"שני", ואני גורמת להם בכך לחשוב במקום להילחם בי.

  4. רונית בר-לביא

    אגב,
    בדיוק היום בשיחה שלי עם חרדית אחת (חברה שלי, מקסימה), התוצאה הייתה שהיא פתאם בכלל מבלי שהתכוננתי לכך אמרה כמסקנה מהשיחה שזה שחרדים עוברים לשכונות חילוניות כמו בית הכרם וקרית יובל, זה לא בסדר.

    כי אי אפשר לגור יחד,
    בגלל דרישות הצד החרדי כלפי החילוני,
    וכן בגלל הקושי של חרדי לחיות בסביבה לא שומרת מצוות.

    • את צודקת באמת קיים קושי. אחי למד תקופה בירושלים והתגורר בתל- ציון זה לא בין חילונים אז בטח יקפיאו שם. מה אומר לך זה ממש לא קל. במשפחתי קיים איש עשיר מאד שרכש דירת 5 חדרים בתלפיות ועד שביתו עברה לשם הדירה הייתה ריקה. אז באמת בתאכלס יש כאן גם בעיה אוביקטיבית.

      אולי צריך להטיל חוק על איסור החזקת דירות ריקות, או מיסוי גבוהה יותר.
      הבעיה מורכבת.

      חג- שמח!

  5. טובה גרטנר

    את מקסימה, אין אף אחד שמגיע לעיתון חרדי, לי יוצא בזמן האחרון המון, זה עיתון מענין שונה מעיתון חילוני, ל ג מ ר י.
    להתראות טובה

    • איפה את קוראת עיתונים חרדים? אני למשל קוראת אותם כי אין שם פרסומות דוחות. אני לעיתים קוראת וואלה או ווינט ואז משווה. וזה די מעניין. כלומר הצדק בטח לא שייך רק לצד אחד.

      חג- שמח!

  6. אביטל,
    צר לי שאת מתפתה לכל מיני דברים מן הסוג הזה.
    "נטורי קרתא" תמיד שיתפו פעולה עם אויבינו. בכל מדינה יותר מתוקנת הם היו עפים כמו טיל!
    אינך אשמה בכך ש"נטורי קרתא" והעדה החרדית בכללה רוצה להוליך אותנו שולל בדבר מתינותם.
    את הדוגמא המופתית ביותר תמצאי בימים אלה באשקלון — ההתנגדות לכל החלטה של ממשל תקין וחוסר התחשבות מוחלט ברוב הציבור.
    בשבוע שעבר נפטר לפתע נער חרדי מוות פתאומי.
    על פי דין צריך היה לקיים נתיחה לאחר המוות, אך לא, הם לא יתנו ואיש לא יידע ממה מת האיש המסכן ההוא.
    אוסיף על זה את האיומים הגלויים והסמויים על "הדסה" ירושלים, וזה כבר עובר את הגבול בלא מידה!
    ובכן, רצונך להאמין במה שאת מאמינה זאת זכות קדושה, אולם אין חייבת לפקוח את אוזנך לכל דבר הבל, שטות והסתה.

    • גיורא אני מבינה לליבך. ובאמת במדינה מתוקנת הרבה דברים היו נראים אחרת. לא רק "נטורי קרטא". ומאחר ובמדינה אינה כה מתוקנת צריך ללמוד להבין.

      אנשים הם תמיד אנשים ואולי יש להם צד.
      הרי גם הפלשתינאים אינם שיות תמימות .

      באשר לנתיחה מדובר בהשקפה דתית אינך מקבל, מקובל.

      באשר לשאר חבל. כל מה שהם עושים מיותר ומשניא. אך לדעתי צריך להפתר בדרכים אחרות.

      צריך לחפש את השורש. ומשם לגדול.

      • ראש נטורי קרתא יכול היה לשחרר את נחשון וקסמן אם לא קמצנות הלב של רבין; פחחחחחחח

        • ולמה אתה מאמין לההפך. אני נוטה להטיל ספק לפה ולפה וזו לדעתי הגישה הנכונה.

          • לאביטל,
            קשה להטיל ספק במסקנות מדעיות חסרות פניות.
            אינני רוצה עתה להרחיב בכך כי זה עלול ליצור אי-נעימות, וזו לא השעה.
            חג שבועות שמח!

          • גיורא הגבתי לאלמוני מלמעלה. והתכוונתי לכך שבעיתונים מפורסמים כל מיני דברים ורק אחוז קטן מהם אמת.

            אני יודעת את זה בפירוש.
            ולכן אני נוטה להקשיב לכולם ואז להגיע לשאלות ומסקנות. וכמובם להטיל ספק.
            לא התכוונתי לרפואה וכדומה.
            חג- שמח.

          • צ"ל וכמובן.

          • לאביטל,
            אני מתעלם מן הכתוב בעתונים.
            כאשר אני מציין משהו מדעי, אני מתבסס על פרסומים מדעיים של ממש שאין היום בעייה למצוא אותם ברחבי הרשת בבסיסי מידע מוסמכים.
            (בהערה שולית: השכלתי היא מדעי הטבע ממש).

          • גיורא לא הגבתי להשכלתך המדעית, אלא למגיב מלמעלה .

            חג- שמח

          • מגיב אלמוני

            ולמה את נוחה כל כך להאמין לגילוי המרעיש הזה שבשעתו היתה אפשרות נוחה ואנושית לפתור את הפרשה האומללה הזו, אבל ראש ממשלת ישראל גס הרוח דחה אותה מכיוון שהעדיף יחסי ציבור על חיי אדם? אם חיי החייל חובש הכיפה הזה היו כל כך חשובים לו והיתה לו דרך להצילו, דרך שראש הממשלה דאז דחה, מדוע לא יצא אתה לעיתונות באותו זמן וזעק חמס בקול גדול? ככה סתם, לאחר שנים, הוא נזכר בזה בראיון עיתונאי?! פחחחחחחחחח 

          • דברים כאלה כבר קרו בעבר ולא רק בפרשיה הזו. איננו יודעים מהם הכוחות הפועלים מתחת לפני השטח.
            איני נוטה להאמין או לא להאמין רק מפרסמת.

            כפי שכתבים מפרסמים על החרדים סיפורים ורובם שקרים וגם שם אין תמיד זעקות או הכחשות. לעיתים מתחפרים בשתיקה.
            סוג אחר של התנהלות.
            אם כי לא תמיד.
            חג- שמח.

      • אביטל,
        אצמצם את דברי רק באשר לנתיחה, הן נתיחה מסיבות רפואיות גרידא והן נתיחה שמעוררות שאלות דתיות לכאורה.
        במקרה של הצעיר מתעוררות שתי שאלות קריטיות: חלקה של הבדיקה החייבת לשלול פעולה פלילית וחלקה של הבדיקה האמור לברר אם לא מדובר במחלה תורשתית.
        הגישות האלה חייבות להיות מעבר לדת.
        ועכשיו אעבור לשאלת מעורבותם של הרבנים בשאלות רפואיות סתם.
        במדינה שבה הרפואה ציבורית, והחברות בקופת חולים היא מעין ביטוח הדדי, אסור שיהיה לגוף כלשהו שאינו רפואי-מקצועי חלק במערכת.
        ההתיעצות ברבנים או ב"רנטגנים" (ודרך אגב, אני שולל את מרבית הרפואה האלטרנטיבית!) נראית לי פסולה ומזיקה.
        אינני רוצה לפתוח כאן "קן צרעות" אך ניתוח מדעי-סטטיסטי יוכיח את צדקתי.

  7. "אחי למד תקופה בירושלים והתגורר בתל- ציון זה לא בין חילונים אז בטח יקפיאו שם. מה אומר לך זה ממש לא קל".
    מרישא השיחה. אבל לא ממש הבנתי. מה זה "אז ודאי יקפיאו שם"? מה יקפיאו?
    לא היה לו קל לגור בין דתיים? אני משער שכל רגע התערבו בחייו והקפידו עימו בדבר קיום מצוות שונות, עד שהמאיסו עליו את החיים, או עד הפיכתו לחרדי שרוף ממש. הפעילו עליו את פחד הבושה שלא ינהג ככלל הציבור ויודח.
    אבל אני חושד שכוונתך אולי אחרת. שלא קל לדתי לגור בין חילונים. לא ככה? החילונים כל הזמן דורשים ממנו לא לקיים מצוות ולנהוג באורחותיהם הנלוזות ולכוף ראשם לתרבות בני אדם. ללכת לקולנוע, להסתכל בטלויזיה, לקרוא טולסטוי וביאליק, ומראין בישין כיו"ב.
    או לא כך כלל: לא קל לו לגור בין חילונים, שרואה אותם ולבו מתאווה להתפכר אף הוא. לכן הוא משתדל לאסוף סביבו עוד כמוהו (שיהיה לו לפחות מנין), עד שהשכונה תתאכלס בשחורי-שיער ולבוש, ויוכלו לנטוע קרשי גבולין לשבת .
    אז נהדרת היא דאגתך לצפיפות ברובע היהודי וכל הכבוד לערפאת שדאג להם והציע להם לגור בעיר העתיקה חופשית בכל מקום וחיכה לעלייה שתבוא לגור בעיר העתיקה – אך בלבי ספק.

    • לא קל משה. אני זוכרת שחייתי בשכונה חילונית ובסוכות ערכנו קידוש בסוכה. מעל ראשנו השתוללה מוזיקה רועשת ובלתי מתחשבת ובעוד בעלי מנסה לצפצף, שלום עליכם..
      מלאכי השלום, מלאכי עליון.

      ובטח שלחילונים קשיים אחרים.

      גם הם חשים שלא בנח מול ההפך בדיוק.
      ואני בהחלט תומכת בהפרדה. אם כי לא מתוך שנאה אלא מתוך הבנה שיש כאן צרכים שונים שאינם נפגשים.

      חג- שמח.

      • אביטל
        המרעישים בכל דרך ובכל אתר אין קשר לעניני דת.
        אצלי בבית יש איזה משוגע שבשעות לא קבועות מנגן על הרדיאטור. מעביר איזה מקל על החוליות להנאתו. לא פעם ביום אלא כמה פעמים. אצלנו 16 דיירים -מרעיש לכולם, בלא הבדל מין דת וגזע.
        לגבי סיפורך – כמו ר' גמליאל אמר -לא הם באו לגור אצלי אלא אני אצלם. את באת לגור בשכונה חילונית. ברוכה הבאה. ברומא כמו הרומאים.
        מובן שהכל חייבים בכבוד זולתם, ויש התחשבות. באיזו קלות זו הופכת לכפייה! איפה הגבול? במקום בו אני מפסיק לרצות להתחשב.
        למשל, נניח שתתארחי אצלנו. אז נרצה שתרגישי אצלנו טוב וכמובן נתחשב. למשל, נבשל כשר, לא נעשן בשבת. אבל את הרי לא יושבת לאכול אם שותפיך היהודים על יד השולחן לא יחבשו כיפה, ובלשון נימוסית תבקשי מאיתנו לנהוג כך, ולהגיד ברכה.(את תגידי שזה עוד לא הזיק לאף אחד). מאליו יובן שליד השולחן נשתדל להימנע מלגעת בנושאים מסויימים ונדבר רק דברי קודש וכיו"ב. ולאן נגיע? יהא עלינו לנהוג פי טעמך בכל, ועוד לא מניתי את הכל. נוציא מהבית את הטלויזיה המשדרת רק דברי פיגולים, ומה עוד.
        זה לא רק לא לשמוע רדיו בקול רם בלי התחשבות – אם עלה בידי להסביר כאן מה גבולות הכפייה הדתית, ולו רק מקצתו.

        • לכן תמכתי בהפרדה משה.
          כאן יש לי שקט בשבת ובחג. ואת זה אני רוצה. ואיני חיה בשכונתם ועדין כולי חיבה כלפיהם אך לא בשכנותי. וכמובן שגם יהיו כאלה שיטענו הפוך ולכן טוב להפריד.
          לכך הכוונה.
          חג- שמח.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת