תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
אחרי הלידה של בני האחרון נפלנו פתאום למשבר כלכלי שארך די הרבה זמן. פה עליות שם נפילות בקיצור לא נעים.
ואז את רואה מי יבין ומי יפנה לך עורף. מי האנשים שיתחילו לחשבן לביגוד שלך, למרות ש.. אולי קניתי ביד שנייה? לזה שאת לא עובדת. מה אתה יודע על החיפושים שלי? ועל עברי כעובדת. ואולי מקום העבודה האחרון שלי היה כזה שרצוי היה לתבוע אותו ופשוט עייפתי.
ועוד.
והיו כאלה שסתם הבינו בלי לפשפש יותר מידי ואחת שידעתי שלה משלה אין כלום הציעה עזרה. וממש לא הסכמתי כי ידעתי את מצבה.
אז הבנתי שמי שקרוב למצבי מבין ומי שמתרחק ממנו לא רוצה להזכר.
והיו גם הבלחות מפתיעות כמו חבילה עצומה של אוכל שקבלנו לחג, ממקור לא ידוע, אך כזה שהצלחנו לנחש, זה קרה ב.. פסח.
היו שם עופות וירקות. הכל.
ולמרות שאנו צמחונים עמד בעלי ותלש כנפיים מדממות והשליכן אל סיר גדול ואכלנו וגם האורחים שהגיעו לליל הסדר סעדו את ליבם.
ובכל זאת מצבנו לא היה כזה רע, היינו בריאים, אם כי לא לחלוטין, בעלי סבל גופנית מהעומס ומאחר ועבר ניתוח בעבר חששתי לו, הוא האמין בה' , לא פקפק בכך שהעתיד יבטיח טוב., ותודות לכך עלינו בחזרה. גם אם זה היה כרוך בירידה ברמת הדירה, חזרנו לבני- ברק. ומצאנו את יתרונותיה.
ולחשוב שיש אנשים שמצבם גרוע בהרבה, יש להם ילד חולה,אב שזקוק להשתלה, או שבאמת אינם מסוגלים לעזור לעצמם, והם מתבישים, או שהפסידו את כל כספם בגלל טעות בהשקעה, ראה פרויקט חפיציבה. ואיפה הם יעשו את החג? ואיך?
אמרתי די.
תרמו להם חבילת מזון. אל תחשבנו. לא אס. אם. אס. ולא עשרה ש"ח בסופר.
אלא חבילת מזון שערכה לפחות תשעים ש"ח שתעשה להם את החג.
חג- שמח.
———————————————————————————————
עושים זאת אביטל היקרה
וטוב שאת מזכירה זאת
עם ישראל בסך הכל עם נדיב
חג שמח
נראה לי שזאת חנה, שאוהבת את עם ישראל.
אהבתי.
ח- שמח.
מרגש, אביטלי, גם הכתוב למעלה, וגם הכתוב למטה. אני חושבת שאחד הכוחות המרכזיים של החברה הדתית-החסידית, היא מתן צדקה.
נכון איריס, נותנים המון צדקה לכן שורדים. זה גם מאחד. כי פתאום אתה חש שאינך לבד. באמת ערבות הדדית. גם הליטאים נותנים.
מעניין אם יש לכם קהילה יהודית מסודרת שם בבוסטון.
יש פה כמה קהילות, המון זרמים ו"סגנונות" אבל בגלל תחושת הארעיות החריפה שלנו, אנחנו לא מנסים להתחבר אליה. נורא תקועים עם עצמנו ועם מעט החברים שיש לנו כאן, זוג אחד ישראלי, וזוג אחד אמריקאי.
שבת שלום וחג שמח אביטלי, לך ולאהובייך. ונשיקות.
אולי בקהילות יש גם מישהו שאפשר לשמח בחג.
כלומר תמיד אם מתענינים מגלים שיש ותמיד שווה להרגיש טוב בקשר לזה.
חג- שמח.
יש ארגזים של "לתת" בהרבה סופרמרקטים.
שמה בסוף על קנייה מוצר אחד בארגז.
בוחרת מוצר שישמח ילדים דווקא.
תמיד שוקולד או "אצבעות" של עלית, כי את הלחם ותפו"א הם יקבלו בכל מקרה.
חג שמייח.
תיקון: בסוף "כל" קנייה.
אבל את צודקת לגבי חבילות המזון.
בזמנו עזרנו בבלוגייה לבחור ושמו "אנג'ל" וזה מאד שימח אותו ועזר לו.
יש מצב אולי להרים בבלוגייה פרוייקטים חברתיים לפעמים, לאו דווקא תרומות.
נראה לי שזה קשה מאד, בגלל הוירטואוליות שבעניין.
ולתרום אתה יכול באופן קבוע, פשוט לתת הוראת קבע( לעזר מציון למשל) וזה לא דורש יותר.
אבל מי שירים פרויקט חברתי ויצליח מבורך.
חג- שמח.
מוצר אחד זה קצת מצומצם כזה. אני יודעת שזה לא מספיק. יש המון משפחות ועדיף לרכוש סל קניות מלא. מבקשים מוצר אחד כי לא בטוחים שיסכימו ליותר.
ולמה לא בעצם?
זה בקשר לארגזים של " לתת".
חג- שמח.