תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
קראתי כאן בפוסט מסוים שבו נאמר שאם הינך לקוי, אזי אל תכתוב אלא עשה עם עצמך דבר אחר.
ובכן מדובר בטעות.
לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז יכולים להיות בני אדם שלא יצטיינו בשום תחום. אם יקשיבו להנחיה הזאת. מאחר ובעלי הפרעות קשב וריכוז יכולים לאבד ריכוז גם כשהם רוקדים, או שרים. מדובר בבעיה כללית שיכולה לתרגם את עצמה באין ספור דרכים ותוצאתיה מגבילות. יתרונותיה הן צניעות הליכות, טוב לב ורצון אדיר להתגבר.
כמובן שבבואך להוציא כתב- יד להוצאה לאור קח בחשבון שליקוייך לא יענינו את העורך הראשי ולכן שכור לך עורך מבית.
הוצאה לא פשוטה, אך אתה לקוי ואין הדבר אמור מלחסום אותך.
וכבר אמרו ד"ר גון ג'. רייטי וד"ר מ. האלוול .
" אנשים הלוקים בהפרעת קשב אכן נוטים להיות חמים, יצירתים, גמישים, נוטים לעבודה קשה ושאר התכונות המופיעות ברשימה. תכונות חיביות אלה לא זכו מעולם לביטוי מלא או הכרה. התכונות השליליות עלולות להיות כה רעילות וגורמות לתבוסה עצמית, עד שברגע שהאדם זוכה לטיפול נאות, האספקטים השלילים של הפרעת הקשב פוחתים ואז הממד החיובי יכול ללבלב."
נכון שלקויים גם נוטים לפעמים לריכוז יתר, ויש עוד צדדים להפרעה הזאת ..
אך כרגע רציתי לדון בלקויים ביננו שאולי הפכו לסופרים למרות שבמבט ראשוני נראה היה שלעולם לא יצליחו לעשות כן רק בשל מגבלות טכניות מולדות, ולא מגבלות דמיון וכשרון.
שבת- שלום
צודקת במאה אחוז!
תודה ושבוע- טוב.
אביטל, כתבת דברים נכונים וחשובים.
בתור מישהי שסובלת מהפרעת קשב וריכוז אני מאוד מסכימה.
את יכולה לתת את הקישור לפוסט המדובר? אני הייתי מעוניינת בכל זאת לקרוא אותו
ציטטתי מתוך ספר ששמו:" ספר התשובות להפרעת קשב וריכוז " מאת ג'ון ג'. רייטי ור"ר אדוארד מ. האלוול.
זה ספר ששינה את חיי.
בגללו אפילו עשיתי תשובה, אך זה סיפור לפוסט נפרד.
אני עצמי יוצאת בסדרת פוסטים על הנושא ועל התמודדותי ואשמח אם תעקבי ותגיבי.
יש לי כאן מס' קישורים.
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15221&blogID=161
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5537&blogID=161
שבוע- טוב!
באשר לפוסט, זה נכתב בכל מיני פוסטים ותגובות.
וחשתי מין זלזול סמוי שאולי דמיינתי. כי אנו נוטים לנלחץ כשמדובר במגבלות שלנו.
בכל אופן.
שבוע- טוב.
צ"ל להלחץ.
כמה את צודקת אביטל, ולהוכחה הכתיבה שלך, הכשרון הרב ולולא היית מעידה על הליקוי אי אפשר היה לדעת, בנוסף אני חושבת שכל ליקוי גורם לנו להיות רגישים יותר לעצמנו ולזולת, ענוים יותר וזה כל כך יקר ערך
לקויות אינן מחסום לכישרון!! להפך, תחושת ה'מושלמות' המלווה בזחיחות יתר היא מחסום. אני מסכימה מאוד עם דבריה של חני, ש"הליקוי הופך אותנו רגישים יותר לעצמנו ולזולת, ענווים יותר…".
בהצלחה, אביטל.
אכן הזחיחות, הזאת בעייתית בעייני. היא גורמת לנו להתבצר במגדלי שן.
תודה לך תלמה.
חודש- טוב.
גןם אני חושבת כמוך, וכייף לשמוע מחמאה ממך. חודש- טוב.
אביטל, לא במקרה ספר שיריי השלישי נקרא "האדם דיסלקטי" ("כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים"), כלומר יש כאן רמז שרובנו המכריע לוקה במופרעות מסויימת ובחוסר ריכוז מול טקסט החיים. אני לא רואה מאפיינים אלה בפוסטים שלך שקראתי.
המשיכי והצליחי!
תודה עקיבא, על מה שראית, ויתרה מזאת על מה שלא ראית.
בחנת כליות ולב:)
חודש- טוב.