תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
על הויכוח המגדרי יש לי לומר המון דברים.
נשים שונות מגברים.
גברים שונים מנשים.
נשים שונות זו מזו.
גברים רבים שונים זה מזה.
לכן הייתי רוצה שיכבדו את השוני בין הבריות.
ולצערי אני חשה שמתבצעת כפייה.
קחו את העובדה המצערת שלהיות עקרת בית לא נחשב למקצוע. ולכן היא מחויבת בתשלום לביטוח הלאומי.
כלומר אישה שגידלה את ילדיה במסירות, דאגה לביתה ולבעלה – היא למעשה משוללת זכויות. אני נוהגת לבקר קשישה כזאת, שיש לה לפחות שמונים נינים. מפעל! אבל מאחר ובעלה לא היה איש עשיר, לא שילמו עבורה את דמי הביטוח הלאומי, והיא נדונה לחיי עוני וחולי, מהן ניצלה תודות לכל מיני התחכמויות.
שלושה ילדים. ארבעים נכדים, ושמונים נינים. כולם שפויים. איש מהם לא התדרדר לפשע.
כולם משרתים את המדינה בדרך זו או אחרת.
האין כאן תוצרת?
ומי קבע איך מגדר אמור להראות, חליפת עסקים, או חלוק ממורט?
ואיך יתוגמל?
אשה נשואה שאיננה עובדת לא משלמת ביטוח לאומי. כך היה עד לפני כמה חודשים לפחות. כדאי שתבררי
בבררתי הייטב. אם לא שילמה לא תקבל קצבת זקנה.
צ"ל בררתי.
אביטל צודקת.
עקרת בית שלא עבדה ולא שילמה, לא תקבל קצבת זקנה.
כשוויון בין גברים לנשים, נשים אמורות לשלם את דמי הביטוח, ממש כגברים, כדי לזכות בקצבה.
גבר שלא ישלם, גם הוא לא יקבל קצבת זקנה.
גיורא אני חושבת שאם היא נשואה ומגדלת ילדים היא נקראת עובדת.
הכי הרבה בעלה יכול לשלם מעט יותר גם עבורה.
אבל מצב שלא תקבל כלל לא נראה לי שויוני.
מאחר והיא כן מביאה תוצרת למדינה.
צודקת אביטל, עקרת בית ואמא זה המקצוע הקשה והפחות מוערך ביותר
גם אני חושבת כמוך חני. הכי פחות מוערך והכי חיוני בסופו של דבר.
עוולות גדולות מסביבנו, אין ספק
ואת אביטל עושה מעשה יפה !